מזונות בפשיטת רגל

נושא תשלום דמי מזונות על ידי פושט רגל בהליכי פשיטת רגל שונה מההתייחסות לחובות אחרים.

מזונות מהווים למעשה תשלום חודשי המשולם על ידי החייב למי שזכאי למזונות (מזונות ילדים ו/או מזונות אישה) שמטרתם להבטיח את קיומו ומחייתנו של מי שזכאי לדמי מזונות.
מאחר וללא תשלום המזונות על ידי החייב עומד קיומם של התלויים בו בסיכון המחוקק קבע כללים ייחודיים הנוגעים לאופן שבו יגבו מזונות מחייב המצוי בהליכי פשיטת רגל.
יש להבחין בין שני מצבים, ביחס למועד היווצרות חוב המזנות.

חוב מזונות שנוצר לפני מועד צו הכינוס נגד החייב


מתייחס לחוב מזונות על פי פסק דין מזונות שנוצר ולא הצטבר לפני מועד מתן צו הכינוס כנגד החייב במצב זה חוב המזנות הינו חוב בר תביעה שיש להגיש בגינו תביעת חוב, במסגרתה לתבוע את חוב המזונות שהצטבר עד למועד מתן צו הכינוס.
מדובר בחוב בדין קדימה שמשמעותו שחוב המזונות נהנה מקדימה על פני חובות אחרים.
כלומר לחוב מזונות קיימת עדיפות ביחס לנושים אחרים, במסגרת שלב חלוקת נכסי החייב בין נושיו.
חוב מזונות אינו חובר בר הפטר, אלה במקרים חריגים בלבד, והמשמעות היא שגם לאחר הפטרת החייב מחובותיו במסגרת הליכי פשיטת רגל הוא יהיה מחויב לפרוע את חוב המזונות שצבר.

מזונות שוטפים על פי פסק דין למזונות שמועד תשלומם חל לאחר מועד צו הכינוס


יש להגיש בגינם בקשה לקציבת מזונות בבית משפט של הליך הפש"ר לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת רגל.
בית המשפט דן בבקשת החייב למתן צו פשיטת רגל אשר מוגשת בפניו בקשה מסוג זה מבקש לרוב את תגובת הכונס הרשמי ו/או המנהל המיוחד ולאחר שבחן את עמדת הצדדים ואיזן בין האינטרסים הלגיטימיים המנוגדים של הנושים, החייב ומי שזכאי למזונות, הוא קוצב את מזונות החייב וקובע למעשה את הסך החודשי השוטף שישלם החייב למזונות ילדיו ו/או אשתו.
ככול שהחייב הגם שנקצבו לו המזונות לא משלם את הסך שהוקצב, ניתן פעול נגדו לגביית הסך שהוקצב ובגבולות הסך שהוקצב, באמצעות מערכת האכיפה בהוצאה לפועל.
לרוב הסכום שקוצב בית המשפט בהליך פשיטת רגל למזונות הינו נמוך מהסך שנקבע למזונות בבית משפט לענייני משפחה (או בבית דין דתי אחר) מאחר שלעיני שופט בהליך פשיטת רגל עומדים מספר צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים ומטרות מנוגדות, ויש לתת לכל אחד מהגורמים משקל ראוי, תוך ראיית מטרותיו של הליך פשיטת הרגל (שיקום חיי החייב והחזרה החובות לנושים) באופן יחסי לנכסי החייב ואפשרויות השתכרותו.
גישתו של בית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל, הינה בין היתר, גישה שיקומית שמאפשרת לחייב להסדיר את חובותיו לנושיו ולצאת לדרך חדשה תוך מתן משקל ראוי לזכויות הנושים ותוך התחשבות בזכויות צד ג', כדוגמת הזכאי למזונות, ועל כן הוא פוסק לעיתים סכום שונה מפסיקה למזונות שבו מחזיק הזכאי למזונות.
ככל שהזכאי למזונות לא מחזיק פסק דין למזונות עליו להגיש תחילת תביעת מוזנות לקבל פסק דין לטובתו ולאחר שיפסקו מזונותיו על ידי בית המשפט לבקשת הקצבת מזונות לפי סעיף 128 לפקודה.

 

לקבלת מידע נוסף ויעוץ משפטי בנושא ניתן לפנות למשרד עו”ד אורלי ספיר סחייק בטלפון : 04-8528528 או להשאיר פרטים ואנו נחזור אליכם

Open chat
היי, זאת אורלי, כיצד אוכל לעזור?
דילוג לתוכן