האם מנהל אתר אינטרנטי, מנהל פורום או הבעלים של אתר אינטרנט אחראי לפרסום פוגעני שבוצע ע"י הגולש באתר?
תחילה – עלינו לדעת מהו פרסום פוגעני.
פרסום פוגעני: הוא פרסום לשון הרע, פגיעה בפרטיות, הפרת זכות יוצרים, פגיעה בסימן מסחר – כאשר המפרסם הוא צד ג' כלומר אחד מגולשי האתר.
מאחר וקיים חסר בחקיקה בנוגע להסדרת דיני האינטרנט בישראל – כשבתי משפט דנים בסוגיה זו של יכולת הגולש באינטרנט להפיץ בחופשיות תוך מס' שניות תכנים במרשתת – כבמה לפרסום ולגרום לתפוצה ויראלית – שאלת חבות בעלי אתרים ומנהליה עלתה לסדר היום.
בשל הלקונה בחוק ,נאלצו בתי המשפט, בשורה של פסקי דין להתוות את כללי האחריות והחבות של בעלי אתרים לפרסומים אשר מתבצעים על ידי הגולשים.
הגישה הרווחת היא "הודעה והסרה" – זו הגנה שעומדת למנהלי אתרים או מנהלי פורומים באינטרנט מפני תביעות לשון הרע, זכויות יוצרים סימני מסחר ופרסום פוגעני באתר.
לפי דוקטרינת "הודעה והסרה" – מנהל אתר אשר קבל הודעה בגין פרסום פוגעני חייב להסיר את התוכן מהאתר .
מאחר והיקף הפרסום בכל אתר הוא רב אין לצפות שבעלי אתר או מנהלי פורום באינטרנט יפקחו על כל פרסום של טוקבק, פוסטים מאמרים וכיוב'.
בית המשפט מחיל את הדוקטרינה של "הודעה והסרה" משיקול כלכלי וחופש העיסוק של מנהל האתר. מאחר ופרסום המידע נעשה באופן אוטומטי ואין עליו ביקורת ,ולו היה נדרש להפעיל צנזורה הרי שהיה בעל האתר נאלץ להשקיע משאבים כלכליים רבים.
העמדה בפסיקה היא שמי שנפגע מהפרסום יפנה למנהל האתר ויידע אותו על ההפרה או הפרסום, וידרוש את הסרתו. היה ומנהל האתר לא יסיר את הפרסום בתוך זמן סביר, יחשב כמי שמבצע עוולת רשלנות.
אולם ראוי לזכור כי כל מקרה נבחן לגופו, ובוודאי כאשר המדובר בדיני אינטרנט אשר חלים בהם שינויים חדשות לבקרים.לכן ממומלץ להתייעץ עם עורך דין דיני אינטרנט.
וקיימים מס' החרגות:
- קיימת דרישה מהאתר שיעשה מאמץ על מנת לזהות הפרת זכות יוצרים, והציפיה לכך היא שמנהל האתר יפעיל אמצעים טכנולוגיים למטרת זיהוי הפרות זכויות יוצרים.
- אתר המזמין משתמשים לשתול לינקים לתוכן פיראטי , נחשב הדבר לעידוד הפרת זכויות יוצרים, ובמקרה שכזה דוקטרינת "הודעה והסרה" לא תושיע.
- אם בזכות ההפרות של הגולשים נהנה המארח ,בעל האתר זוכה בהטבות או בטובת הנאה כלשהי (דוגמא פרסום, חשיפה או הקלקות), יתכן ולא תעמוד לו הגנה.
בתי משפט קבעו כי על מנת שתוטל אחריות על רשת חברתית כגון: פייסבוק או טוויטר יש להוכיח שהרשת יודעת בפועל על הפרסום, ושהפרסום "פוגע באופן חד משמעי וניכר על פניו".
יוצא אפוא כי עובד הרשת החברתית יידרש ולהחליט בזמן אמת היכן עובר הגבול בין פרסום פוגע שנדרש להסירו לבין פרסום אשר מהווה הבעת דעה לגיטימית אשר חוסה תחת ההגנה של חופש הביטוי.
