סוד מסחרי

ההגנה על סודות מסחר בישראל

היא מכוח הפסיקה ומכוח סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999, ומבוססת בעיקר על יחסים חוזיים שבין הצדדים  או התחייבות לשמירת סודיות של מידע חסוי.

שאלת הסוד המסחרי מתעוררת באופן שכיח בהפרת הסכמי סודיות ביחסי עובד – מעביד או בין שותפים או בין חברות וארגונים.

כדי להיכנס למטריית ההגנה של סוד מסחרי על המידע והנתונים להקנות לבעליהם יתרון תחרותי מכוח היותו בלתי – ידוע לאחרים.
על בעל המידע להוכיח שאכן נקט בצעדים סבירים לאבטחת סודיות המידע ולשמירתו.
בהפרת סוד מסחר, המקרים הנפוצים הם שבעקבות ההפרה נוצרת עילה לתביעה משפטית, כשנעשה במידע שימוש בלתי – הוגן ושאינו חוקי.
לדוגמא: נפרצים קווי תקשורת ו/או אחד הצדדים מעביר מידע חסוי שלא כדין לצד ג', ובכך מפר את החובה לשמירת הסודיות של הסוד המסחרי.
קורה לא אחת, שבמסגרת יחסי עובד מעביד, כאשר לעובד יש גישה למידע סודי, והעברת מידע למתחרי המעסיק מנטרלת את היתרון היחסי של המעביד.
מצב כזה יכול להניע מתחרים לפצות את העובד על מעילה באמון והסגרת המידע, או שכנוע העובד לעבור לעבוד בשירותם תוך הצעת תנאים שקשה יהיה לו לסרב להם.
סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות קובע: "מידע עסקי מכל סוג שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים אשר סודיותו מקנה לבעליו, יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".

העברת מידע למתחרים יכולה לקרות גם בתום – לב.


לדוגמא: עובד שמחליף מקום עבודה ומבלי ידיעת מעבידו החדש מביא עמו העובד מידע  סודי ממקום עבודתו הקודם.
או כשעובד מנצל במקום עבודתו החדש את הידע שצבר אצל מעבידו הקודם.

סודות מסחר באינטרנט
העובדה שמידע סודי נשלח באמצעות הרשת, אינו חושף את בעל הסוד המסחרי לאובדן מעמד הסוד המסחרי של המידע.
מחשבים והאינטרנט מהווים איום חמור על חשאיותם של סודות – מסחר.
לפיכך, למרות הציפיות לתקשורת מאובטחת יש להימנע ממשלוח מידע סודי באמצעות האינטרנט, ולהעדיף שימוש בתקשורת קווית ישירה לציבור. פרסום סוד מסחרי באתרים, ברשת אינטרנט שנגישים לציבור – יגרום בדרך כלל אובדן הסודיות חשוב להדגיש שגילוי הסוד מפקיע את הזכות לסודיות מסחרית בלי קשר לשאלה אם הגילוי היה כדין.

גזל סוד מסחרי
סעיף 6 (א) לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999 קובע: "לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר" בסעיף 6 (ב) מוגדר מהו גזל סוד מסחרי, והוא אחד מאלה: (2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד.
סעיף 9 לחוק עוולות מסחריות קובע מהו דמיון מהותי: כי יראו בשימוש בסוד מסחרי אף שימוש בסוד, שנעשו בו שינויים ובלבד שהתקיים דמיון מהותי בין הסוד המסחרי לבין המידע שבו נעשה השימוש.
סעיף 10 לחוק עוולות מסחרית, התשנ"ט – 1999 וקובע את חזקת השימוש. בהתאם לכך, חזקה על אדם כי השתמש בסוד מסחרי שבבעלות אדם אחר  אם התקיימו שניים אלה: (1) הסוד המסחרי הגיע לידיעתו של הנתבע או שהייתה לו גישה אליו (2) המידע שבו משתמש הנתבע דומה דמיון מהותי למידע נושא הסוד המסחרי.

מהם מרכיבי הסוד המסחרי

1.    דרישת הסודיות
הדרישה משמעותית כי שהסוד המסחרי יזכה להכרה ככזה, היא דרישת הסודיות.
המבחן לסודיות הוא מבחן אובייקטיבי, אך נדרש גם אלמנט סובייקטיבי – על בעל הסוד המסחרי להתכוון לשמור על המידע בסודיות ולנקוט באמצעי אבטחה הולמים לשמירת הסודיות.
דרישת הסודיות מתקיימת גם לגבי מוצר שידוע לציבור, אך הסוד טמון בשימוש במוצר למטרה אחרת שאינו ידוע לציבור הרחב.
דרישת הסודיות מוגדרת כמידע שאינו ידוע לציבור הרחב.

2.    אי – נגישות למידע

יש להוכיח שהמידע אינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים. מידע שניתן להשיגו בקלות אין לו ערך כלכלי, כי לא ימצא מי שיהיה מוכן לשלם עבורו.
מידע שנמצא במקומות פומביים כגון: ספרות מקצועית, אתרי אינטרנט נגישים, רשומות מדינה, ברשם הזנים המטפחים, הוא מידע שניתן להשיגו בנקל ולכן לא יכול להיחשב לסוד מסחרי, הדגש הוא על הצורך של אחרים להשקיע משאבים כדי להגיע למידע בעצמם.
אם אחרים, ככול הנראה, יצטרכו להשקיע משאבים כדי להגיע למידע הסודי, ניתן לומר שהמידע לא ניתן לגילוי בנקל.

3.     עיקרון תחרותי עסקי

החלק השלישי של הגדרת "סוד מסחרי", מורה שיש להוכיח כי סודיות המידע מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחרים שלו.
צריך להיות יתרון תחרותי משמעותי, אם כי הוא לא צריך להיות גדול מאוד, די – בכך שלא יהיה יתרון טריוויאלי.
גם יתרון כלכלי פוטנציאלי, ולא רק ממשי, עונה על ההגדרה של יתרון כלכלי.

4.    אמצעי אבטחה

על בעל המידע הסודי לנקוט אמצעי אבטחה סבירים לשמור על סודיות המידע.
אם לא ננקטו אמצעי אבטחה תאבד הזכות לסוד מסחרי, גם אם בפועל הסוד המסחר לא דלף ולא הפך לנחלת הרבים.
אמצעי הבטחה סבירים יחשבו הבאים: תדרוך עובדים לגבי סודיות המידע תוך גישה למידע רק למי שחייב להשתמש בו, במקרה על הגישה למפעל, אמצעי אבטחה פסיביים (כגון: כספות), אמצעי אבטחה לרשת המחשבים התחייבויות לשמירת סודיות במסגרת חוזי עבודה, חוזים על שיתוף פעולה או התייעצות עם מומחים, סימונים וכתובות מגבילות בכותרת "סודי", הצפנת המידע הסודי במיוחד כשהוא מועבר ברשת האינטרנט.
סבירות אמצעי האבטחה נלמדת גם ביחס למה שנהוג בענף הספציפי אליו מתייחס אותו סוד מסחרי

הסעדים בהפרת סוד מסחרי
החוק קובע שגזל סוד מסחרי הינו עוולה בנזקין, בנוסף קובע החוק פיצויים לבעל הסוד המסחרי ללא הוכחת נזק, עד לגובה של 100,000 ₪
בעל הסוד המסחרי יכול גם לתבוע את המפר בהסתמך על ענפי משפט נוספים כגון: דיני חוזים, עשיית עשר ולא במשפט, דיני קניין וכדומה.
לא קיימת מניעה לתבוע במספר עוולות אזרחיות במקביל, אך ביהמ"ש לא יעניק כפל פיצויים או יאפשר התעשרות על חשבון המפר.
סעדים נוספים שבעל הסוד יכול לתבוע הינם צו מניעה, צו להסרת גזל הסוד, תשלום תמלוגים, צו מסוג אנטון פילר המאפשר כניסה לרשות הפרט, לשם חיפוש ראיות וכדומה.

לקבלת מידע נוסף ויעוץ משפטי בנושא ניתן לפנות למשרד עו”ד אורלי ספיר סחייק בטלפון :
 04-8528528 או להשאיר פרטים ואנו נחזור אליכם.

Open chat
היי, זאת אורלי, כיצד אוכל לעזור?
דילוג לתוכן