שאלות נפוצות

1. שאלה: איזה יצירה יכולה ליהנות מהגנה של זכות יוצרים?
תשובה: על מנת שיצירה תזכה להגנה כזכות יוצרים יש להוכיח שמדובר ביצירה מקורית תוך בחינה של שלושה מרכיבי משנה: מבחן המקור, מבחן ההשקעה ומבחן היצירתיות, ואשר על כן אין די בהתקיימות של רכיב אחד בלבד לצורך הוכחת המקוריות.
מבחן היצירתיות הוא שמכריע בסופו של דבר בשאלה האם היצירה עומדת בדרישות המקוריות של החוק, מבחן ההשקעה (כמה זמן, מאמץ, מחשבה ואנרגיה שהשקיע היוצר ביצירתו).
מבחן ההשקעה והיצירתיות הם תנאים הכרחיים ומצטברים.
בעוד שמבחן המקור, שנקבע בפס”ד של ביהמ”ש העליון ע”י כבוד השופט יורם דנציגר בפס”ד סייפקום והכוונה: שמקורה של היצירה יהיה ביוצר וכי לא תהיה מבוססת על יצירה אחרת.
2. שאלה: האם יש זכות יוצרים על הרעיון או על היצירה?
תשובה: בשים לב לאבחנה שבין רעיון  לבין אופן הביטוי של אותו רעיון, התפתחה תפיסה לפיה ככל שניתן לבטא רעיון מסוים בדרך אחת ויחידה, הרי שלא תינתן הגנה ליצירה המהווה את אותו ביטוי.
תפיסה זו כונתה בשם “דוקטרינת האיחוד”.
בעקרון זכות היוצרים אינה על הרעיון, אלא על דרך ביטוי של הרעיון, כשמדובר בהתמזגות מוחלטת בין הרעיון לבין הביטוי וכאשר קיימת רק דרך אחת לבטא את הרעיון, קיימת תמימות דעת כי היצירה שמבטאת את אותו רעיון לא תזכה להגנת זכות יוצרים.
על מנת שיצירה פונקציונלית תזכה להגנה של זכויות יוצרים צריכות להיות לה מספר אלטרנטיבות שכולן עומדות במגבלות צורניות הנובעות מן התפקיד הפונקציונלי.
יוצא איפוא: כי שקיימות מספר אפשרויות לביטוי של רעיון מסוים אף אם מצומצם ביותר, בשים לב למבחן הבחירה שקיימת בין אותן אפשרויות ביטוי, אין מקום לשלול הגנה על זכות יוצרים לביטוי של הרעיון אותו בחר היוצר.
3. שאלה: מה דינה של יצירה שכל אחד ממרכיביה לא מהווה בפני עצמו יצירה מקורית, האם שילובם של המרכיבים לכדי יצירה ויזואלית אחת, תקנה ליצירה ככזו, הגנת זכות יוצרים?
תשובה: בפסק דין סייפקום נקבע כי גם אם כל אחד מהמרכיבים בשרטוטי סייפקום אינו בפני עצמו יצירה מקורית, אין בכך כדי לשלול את האפשרות משילובם של הרכיבים לכדי יצירה ויזואלית אחת, העולה כדי לקט המקנה הגנה על אופן סידור המרכיבים בשונה מהגנה של כל מרכיב נפרד.
4. שאלה: האם יצירה פונקציונלית יכולה ליהנות מההגנה של זכות יוצרים?
תשובה: יצירה פונקציונלית מעלה קשיים שונים בשלב בחינת המקוריות הנדרשת לצורך ההכרה בהן כיצירות מוגנות בזכויות יוצרים.
ואולם , שמצלחה יצירה פונקציונלית את שלב דרישת המקוריות ואת מבחן הבחירה בין מספר דרכי ביטוי של אותו רעיון, הרי שמדובר ביצירה מוגנת לכל דבר ועניין שלא ניתן להעתיק חלקים מהותיים ממנה.
ולכן ביהמ”ש העליון קבע ברוב דעות בפס”ד סייפקום בע”מ נ’ עופר רביב, כי יצירה פונקציונלית (כגון: שרטוטים) יכולה להיחשב ליצירה מקורית ונהנית מהגנה שניתנת ליצירה כזו במסגרת זכות יוצרים.
5. שאלה: האם ניתן לתבוע מנהל ו/או מפעיל אתר אינטרנט שמפרסם פסק דין במנוע החיפוש גוגל, בטענה שמדובר בפרסום המהווה לשון הרע?
תשובה: אכן כן.
עו”ד שייצג את לשכת עורכי הדין בהליכים משמעותיים שהתנהלו נגד עו”ד אחר שהורשע בביצוע עבירות אתיות ומנהל האתר פרסם את פסה”ד נגד אותו עו”ד תחת הכותרת: “עו”ד הורשע בחמש פרשיות שונות”.
כשמקלידים את שם עו”ד שייצג את לשכת עורכי הדין במנוע החיפוש גוגל תחת שמו, מופיעה הכותרת “הורשע בחמש פרשיות שונות” ונוצר הרושם כי אותו עו”ד הוא עורך הדין שהורשע באותן עבירות ולא כמי שייצג את לשכת עורכי הדין בהליכים משמעתיים, כנגד עו”ד אחר שזה היה המצב העובדתי לאשורו.
בימ”ש קבע כי מדובר בפרסום לשון הרע נגד העו”ד שייצג את הלשכה, ומדובר בפרסום מטעה שעלול להטעות לקוחות.
נקבע כי מנהל האתר יפצה את התובע בסך של 50,000 ₪, וכן יפצה בסך 30,000 ₪ בגין הפסד הכנסה פוטנציאלי, עקב נזק עקיף, בלבוש הפסד לקוחות שנגרם לתובע.
6. שאלה: האם זכותו של עובד לפרטיות היא אבסולוטית?
תשובה: לא, יש לאזן את הזכות לפרטיות מול זכויות מתחרות אחרות כגון: זכותה של החברה (המעסיקה) שלא ייגרם לה נזק תדמיתי ו/או מסחרי.
עובד שהותיר את תיבת הדוא”ל פתוחה על גבי המחשב של המעביד, לא נתן בכך הסכמה לעיין בהודעות וקל וחומר שאין בכך כדי לתת רשות להעתיק את הדברים.
כנ”ל ביחס למי שהשאיר את חשבון הפייסבוק שלו או חשבון בכל רשת חברתית אחרת פתוח על גבי מחשב של הזולת.
ראיות שהושגו בדרך זו ייחשבו לראיות שהושגו תוך כדי פגיעה בפרטיות של העובד.

הרבה אנשים אשר נפגעו כתוצאה משימוש ברשתות חברתיות או אתרים שונים אינם יודעים כי ניתן לאכוף חוקים שונים גם כאשר מדובר באתר שמנהלו או מי שעבר על החוק המדובר מתגורר במדינה שונה. אנו כולנו חיים היום בעולם הווירטואלי כמו האינטרנט וקשה לבעלי העסקים השונים להתקיים בלעדיו.
אם פתחתם אתר, דאגו כי יהיה לכם תקנון מעוגן בחוק, מה שיקטין את החשיפה שלכם. יש להתייעץ עם עורך דין לדיני אינטרנט, כך שתימנעו מעצמכם חשיפה למשפט כגון: תביעת לשון הרע או גניבה של קניין רוחני. למעשה, התקנון באתר שלכם, יגן על הקניין הרוחני שנמצא באתר ולתכנים המתפרסמים בו. ניתן למנות תחומים הקשורים לנושא זה כגון:

  • עוולות בתחום דיני מחשבים
  • שימוש בתכנים או תמונות באתרי הרשת
  • ייעוץ בתחום הפרת זכויות וקניין רוחני ברשת
  • תנאי שימוש באתר אינטרנט ועוד נושאים הקשורים לפגיעה באמצעות רשתות חברתיות כגון: פייסבוק.

האתגרים שעמם מתמודד עורך דין לדיני אינטרנט למרות היתרונות הרבים של האינטרנט, פתחה הרשת פתח למפרי זכויות פוטנציאליים, אשר נהנים מאנונימיות היום, קל יותר להפר זכויות מאשר לפני שנים רבות כאשר האינטרנט לא היה קיים, גם כי האתרים והתכנים נגישים, הקלות שבהעתקתם ואפשרויות ההפצה הקלות. בתי המשפט בארץ, מתמודדים עם בקשות רבות לחשיפת שמות גולשים אשר פעלו להפר זכויות או לפגוע בשמן הטוב של חברות רבות. אם נפגעת מכך, יש לפנות אל עורך דין לדיני אינטרנט, אשר ישמח להנחות ולסייע לכם בנושאים מורכבים אלה. מאחר והדבר מערב סוגיות רבות כגון זכותו של הנתבע להישפט במדינתו (דבר שיכול להקשות על תביעות שונות), וכפיפות המדינה בה מתגורר הנתבע לחוקים ואמנות בינלאומיות – תמיד כדאי לפנות לאיש מקצוע.

עורכת הדין אורלי ספיר סחייק מתמחה מזה שנים בדיני אינטרנט ותשמח לייעץ לכם בנושא דיני אינטרנט. על מה ניתן לתבוע? זכויות יוצרים – אם פלוני שיתף או מכר או עדיין מוכר או משתף תוכן אשר יש לך בו זכויות יוצרים ניתן לתבוע אותו על הפרת זכויות יוצרים המקנה לך סעד של צו מניעה שנועד למנוע את המשך ההפרה ופיצויים בסך 100,000 שח ללא הוכחת נזק על כל הפרה. עידן האינטרנט, לרבות הרשתות החברתיות, יוצר אפשרויות רבות יותר לפגיעה בזכויות יוצרים כשהמחוקק טרם נתן לכך פתרונות. הפתרונות יינתנו על ידי עורך דין המתמחה בדיני אינטרנט ודיני קניין רוחני. לשון הרע והוצאת דיבה – דברי השמצה ופרסום לא נכון ,הינו דבר אשר יכול לגרום נזק כבד לבעלי עסק ואנשים פרטיים בזירת האינטרנט. כיום הקלות בהעברת מידע והפצתו לרבים בצורה מקוונת גורמת להמון אנשים לבדוק ולהתמיד בנושא אמיתות ומתינות בעת פרסום ברשתות חברתיות ואתרים שונים. אך באם מצאת פרסום שגוי אשר מהווה לשון הרע ניתן ואף כדאי לתבוע, גם בכדי לטהר את שמך או לסתור את הפרסום, וגם על מנת להפסיקו לאלתר. קניין רוחני – מימוש והגנה על הזכות לבלעדיות לממציא או יוצר מכל סוג (צלם, זמר, צייר, מעצב אומנותי אחר, מפתח תוכנה , אדריכל וסופר) ואשר המציא המצאה או פטנט ויוצר יצירה לשמירת בעלותו ביצירה בתקופה שנקבעה לכך בחוק.

פטנט – הגנה על הקניין הרוחני במשך 20 שנה, סימן מסחר – הגנה ל-10 שנים, מדגם – 15 שנה וזכות יוצרים 70 שנה לאחר מותו של היוצר.
פטנטים – רישום פטנט מהווה זכות מונופול (בניגוד למשל לזכויות יוצרים) אשר מבטיח לבעליה של ההמצאה החדשה (כלומר עדיין לא פורסמה), אשר מועילה למטרה מסויימת (כלומר ניתנת לשימוש ואיננה בשלבי פיתוח), או ניתנת לשימוש תעשייתי (איננה רעיון עקרוני – לדוגמה פייסבוק, ולא ניתנת לשימוש בלא שימוש בחומרה או ברכיבים טכניים שונים), ויש בה התקדמות ושוני מהמצאות אחרות, שאינה מובנת מאליה.
משרדה של עו”ד אורלי ספיר סחייק עוסק בתביעות על הפרות פטנטים, זכויות יוצרים וכן מתן או שימוש בהסכמי רשיון וסחר בפטנטים רשומים.

לקבלת מידע נוסף ויעוץ משפטי בנושא ניתן לפנות למשרד עו”ד אורלי ספיר סחייק בטלפון : 04-8528528 או להשאיר פרטים ואנו נחזור אליכם

דילוג לתוכן