מה דינה של הפרת זכות יוצרים פונקציונלית?
מה דינה של הפרת זכות יוצרים פונקציונלית? זכויות יוצרים מתמקדות בהגנה על תהליך היצירה ועל כן עניינן העיקרי במניעת העתקה ודרך ליצירת האיזון בין עידוד ביטויים חדשים להיעדר הרתעה של ביטויים פוטנציאליים.
ולכן, מה שאסור הוא העתקה ולא עצם יצירה של מוצר זהה. המבחנים לקיומה של זכות יוצרים הם : דרישת המקוריות, ההשקעה והמקור.
דרישת המקוריות פורשה בהרחבה בפסיקה כך שאין צורך בחדשנות או באיכות יצירתית ודי לעמידה בדרישה כי היצירה לא הועתקה מאחר. הפסיקה קבעה כי דרישה זו היא דרישה יחודית באופן שמקורה של היצירה יהיה ביוצרה, מחברה.
בבחינת דרישת המקוריות אנו נדרשים לשני מבחנים: יצירתיות והשקעה.
מבחן היצירתיות ומבחן ההשקעה הינם תנאים הכרחיים למתן הגנת זכות יוצרים, מצטברים ומקבילים ועל מי שמבקש להגן על יצירתו להראות התקיימות שני המבחנים. היעדר יצירתיות אינו ניתן לחיפוי ע”י מידה גדושה של השקעה ביצירה ולהיפך.
מבחן היצירתיות הוא שמכריע בסופו של דבר האם היצירה עומדת בדרישת המקוריות בחוק.
בפס”ד סייפקום בע”מ נ’ עופר רביב שפורסם ביום 18.11.13 נקבע לאחרונה ע”י בית המשפט העליון מפי כבוד השופט יורם דנציגר מבחן נוסף: מבחן המקור.
דהיינו הכוונה שמקורה של היצירה יהיה ביוצר וכי זו לא תהיה מבוססת על יצירת אחרת “מקורי קרי עצמאי”.
יוצא איפוא כי לצורך הענקת הגנה על יצירה באמצעות זכות יוצרים יש להוכיח כי מדובר ביצירה מקורית תוך בחינת שלושה מרכיבי משנה: מבחן המקור, מבחן ההשקעה ומבחן היצירתיות כאשר אין די בהתקיימות של רכיב אחד בלבד לצורך הוכחת המקוריות.
זכות יוצרים נקשרת בתודעת הציבור עם יצירתיות, השקעה, מאמץ וחשיבה.
מנקודת מבט זו נראה לכאורה כי הפרת זכויות יוצרים שהיא פונקציונלית – לא תוכר כזכות יוצרים מאחר ואינה עונה על הדרישה למקוריות – האומנם?
בע”א 7996/11 סייפקום בע”מ נ’ עופר רביב בימ”ש העליון דן בערעור על פסק דין בבימ”ש מחוזי חיפה, שם הוגשה תביעה בגין העתקה של 14 שרטוטים מקוריים שהוכנו במסגרת מצגת. המחוזי קבע שלא התבצעה העתקה וכי על התובעת היה להביא ראיות ישירות להעתקת השרטוטים.
הערעור לבית המשפט העליון הוגש ע”י חברת סייפקום בע”מ ומנהלה דוד זילברברג.
סייפקום עוסקת בפיתוח ושיווק של מוצרים בתחום גיבוי חשמלי ומערכות שידורי טלויזיה בכבלים. הנתבע עופר רביב שיווק את מוצרי החברה בארה”ב ובמסגרת זו השתתף בעריכת שרטוטים טכניים של מוצרי סייפקום.
במרכז פסק הדין עמדה השאלה האם הפרת זכות יוצרים בשרטוטים תיחשב להפרה או שמא מאחר ומדובר בזכות יוצרים פונקציונלית (כלומר: לצורך מילוי תפקיד מעשי מסויים) אין היא מהווה זכות יוצרים וממילא הפרתה ו/או העתקת השרטוט לא תהווה הפרה של זכות כזו?
בשנת 2008 התקבלה בקשת פטנט שהגיש הנתבע, עופר רביב בארה”ב בנושא מערכות לגיבוי מתח חשמלי עבור מערכות כבלים.
סייפקום טענה כי השרטוטים שבבסיס בקשת הפטנט מפרים את זכויות היוצרים שלה בשרטוטי מוצריה.
סייפקום טענה כי עופר רביב העתיק 14 שרטוטים מקוריים שמנהל סייפקום הכין כחלק ממצגת עבור מוצרי סייפקום, שהועברה בשנת 2003 לאותו עופר רביב.
לטענת סייפקום השרטוטים שהכין מנהלה מוגנים בזכויות יוצרים ונמצאים בבעלותה מאחר והשרטוטים של עופר רביב זהים להם באופן מוחלט והועתקו “אחד לאחד” באופן שיוצר הפרה של זכות העתקה של היצירה.
להבחנה בין רעיון לבין ביטויו חשיבות מרכזית בדיני זכויות היוצרים והיא משיקה במובנים מסויימים גם לדרישת המקוריות העומדת בבסיס ההגנה על יצירות באמצעות זכות יוצרים.
בשים לב להבחנה שבין רעיון לבין ביטוי אותו רעיון, התפתחה תפיסה לפיה ככל שניתן לבטא רעיון מסויים בדרך אחת ויחידה הרי שלא תינתן הגנה ליצירה המהוה את אותו ביטוי.
תפיסה זו כונתה בשם ” דוקטרינת האיחוד” Merger Doctrine.
כשמדובר בהתמזגות מוחלטת בין הרעיון לבין הביטוי וכאשר קיימת רק דרך אחת לבטא את הרעיון, קיימת תמימות דעים כי היצירה המבטאת את אותו רעיון לא תזכה להגנת זכות יוצרים.
בפס”ד אנטרלגו עמד הנשיא מ. שמגר על הקשיים שמעלה דרישת המקוריות בכל הנוגע ליצירות פונקציונליות.
אחת הקביעות החשובות בענין זה היתה כי באופן עקרוני אין למנוע הגנת זכות יוצרים ביצירה אך בשל היותה פונקציונלית.
יחד עם זאת, קבע הנשיא שמגר בפס”ד אנטרלגו כי החוק הישן (בענין זכויות יוצרים) מציב לגבי יצירות אלה מסננת נוספת של דרישת המקוריות אותה הוא כינה “מבחן האמנותיות”.
הנשיא שמגר בפס”ד אנטרלגו הציע שישה מבחנים אפשריים לזיהוי “האמנותיות” שביצירה והם: מבחן הבחירה, מבחן כוונת היוצר מבחן קבלת הדבר בציבור, מבחן נכונות הציבור לשלם כסף, מבחן הרמה האסתטית ומבחן האומנות לשמה.
כשהנשיא שמגר הציע את “מבחן הבחירה” כמבחן המתאים לבדיקה האם ביטוי של יצירה נגזר אך ורק מהפונקציונליות שלה אם לאו כפי שנאמר בפס”ד אנטרלגו:
“יש לראות במבחן הבחירה מבחן ראוי בהקשר של בדיקת המוצר הסופי כלומר כל זמן שהצורה המתקבלת היא אחת בתוך מספר צורות אלטרנטיביות, האלטרנטיביות צריכות להיות אפקטיביות… צריכות להיות אלטרנטיבות אשר בנוסף לתפקיד הפונקציונלי עומדות במגבלה הצורנית הנובעת מתפקידו הפונקציונלי של המוצר ובמילים אחרות צריכות להיות מספר אלטרנטיבות אשר כולן עומדות במגבלות צורניות הנובעות מן התפקיד הפונקציונלי”.
בהתאם למבחן הבחירה יש להתחקות אחר הפונקציה או התכלית שלשמה מיועדת היצירה ולבחון האם צורת ההצגה של אותה תכלית – לוותה בבחירה של היוצר מבין כמה אפשרויות היכולות להגשים את אותה תכלית.
השופט דנציגר בפס”ד בע”א 7996/11 סייפקום בע”מ נ’ עופר רביב קובע כי כאשר קיימת אפשרות אחת ויחידה לבטא רעיון מסוים הרי שאין מקום לתת הגנה לדרך ביטוי יחידה זו אולם, כשקיימות מספר אפשרויות לביטוי של רעיון מסויים אף אם מצומצם ביותר, הרי שלדעת השופט דנציגר, בשים לב למבחן הבחירה קיימת ליוצר בחירה בין אותן אפשרויות ביטוי ולכן אין מקום לשלול הגנה של זכות יוצרים לביטוי שנבחר.
אך כשמספר האפשרויות הוא מצומצם ביותר כדי להוכיח הפרה של זכות יוצרים יהיה צורך להקשיח את מבחני ההעתקה ולדרוש כי היצירה שנטען לגביה היא “יצירה מפירה” תהיה דומה דמיון כמעט מוחלט ליצירה המוגנת.
בעניין סייפקום נקבע כי גם אם כל אחד מהמרכיבים בשרטוטי סייפקום אינו בפני עצמו יצירה מקורית, אין בכך כדי לשלול את האפשרות משילובם של הרכיבים לכדי יצירה ויזואלית אחת עולה כדי יצירת לקט המקנה הגנה על אופן סידור הרכיבים בשונה מהגנה על כל רכיב בנפרד.
יצירה פונקציונלית מעלה קשיים שונים בשלב בחינת המקוריות הנדרשת לצורך ההכרה בהן כיצירות מוגנות בזכות יוצרים.
ואולם, משצלחה יצירה פונקציונלית את שלב דרישת המקוריות ואת מבחן הבחירה הרי שמדובר ביצירה מוגנת לכל דבר ועניין שלא ניתן להעתיק חלקים מהותיים ממנה.
יוצא איפוא כי בימ”ש העליון ברוב דעות קובע כי יצירה פונקציונלית (כגון שרטוטים) יכולה להיחשב ליצירה מקורית ונהנית מההגנה שניתנת ליצירה כזו במסגרת חוק זכויות יוצרים.
אורלי ספיר סחייק, עו”ד, המחברת היא עו”ד המתמחה בדיני קניין רוחני, זכויות יוצרים, דיני אינטרנט, רישום סימני מסחר וכד
לקבלת מידע נוסף ויעוץ משפטי בנושא ניתן לפנות למשרד עו”ד אורלי ספיר סחייק בטלפון: 04-8528528 | 054-2122878 או להשאיר פרטים ואנו נחזור אליכם.
