קניין רוחני במסגרת העבודה

קניין רוחני במסגרת העבודה

הבעלות על זכויות קניין רוחני במסגרת יחסי עובד ומעביד ככל שזה נוגע לפיתוח חדש, פטנט, אמצה או עיצוב חדשני שעובד ייצר במהלך העסקתו במקום עבודה מסויים.

הכלל: זכות הבעלות על תוצרים שנושאים אופי חומרי מובהק שהעובד יוצר במקום העבודה לדוגמא: עובד במפעל לייצור תעשייתי, שייכת למעסיק.

השאלה מה קורה כאשר מדובר בתוצרים שהינם פרי מוחו של העובד ולא דווקא פרי מעשה ידיו בלבד, האם גם אז הם שייכים למעסיק, או שמדובר בהסדר שונה.

יש להבחין בין שני סוגי תוצרים.

תוצרים המוגנים במסגרת דיני זכויות יוצרים  –

מדובר בתוצר שהינם בגדר יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אומנותית, יצירה דרמטית או יצירת מוסיקלית המקובעת בצורה כלשהי, וכן תקליט,  כפי שקובע סעיף 4 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח – 20017.

לדוגמא: צילומים, אתרי אינטרנט, מאמרים, חוו"ד מקצועית, שרטוטים וכיו"ב.

תוכנת מחשב מוגנת אף היא בזכויות יוצרים הואיל והיא מוגדרת על פי החוק כיצירה ספרותית, וזאת לגבי כל צורה שבה התוכנה מבוטאת.

סעיף 37 (א) לחוק קובע כי: "זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין…".

ואילו סעיף 37(ג) לחוק קובע כי חוזה להעברת זכויות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב.

המסקנה היא שמלכתחילה, זכויות היוצרים ביצירה שיוצר העובד תוך כדי עבודתו ולמענה שייכת למעסיק.

יצירות שיצר העובד לפני תחילת יחסי עובד מעביד בין הצדדים, או לאחריה, לאחר שהתפטר או פוטר, אינן שייכות למעסיק.

כמו כן, במידה והעובד ומהעסיק מגיעים להסכמה בדבר העברת זכות היוצרים ביצירה מן המעסיק אל העובד באופן מלא או חלקי, עליהם לערוך הסכם בכתב בקשר לכך, ולא להסתפק בהסכם בעל פה.

ראוי לכלול סעיפים ברורים בנושא קניין רוחני במסגרת כל חוזה עבודה חדש, ואם אין בחוזה סעיפים העוסקים בנושא, תמיד ניתן לפתוח את החוזה בהסכמת הצדדים ולערוך בו שינויים מתאימים על מנת שייתן מענה לשאלות הקניין הרוחני.

תוצרים המוגנים במסגרת דיני פטנטים

כגון: המצאות טכנולוגיות וכדומה

אחד החריגים בזכויות יוצרים, הוא יצירה שנוצרה על ידי עובד לצורך עבודתו או במהלכה, שאז קובע סעיף 34 לחוק כי המעסיק הינו הבעלים בראשון של הזכויות האלה, אלא אם כן הוסכם אחרת.

סעיף 76 לחוק הפטנטים תשכ"ז – 1967, קובע חזקה, הניתנת לסתירה, לפיה מי שהגיש בקשה לפטנט רואים אותו כבעל האמצאה, כל עוד לא הוכח ההיפך.

אולם סעיף 132 לחוק הפטנטים קובע הסדר כי "אמצאה של עובד שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן: אמצאת שירות, תקום לקניין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לעניין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך שישה חודשים מיום שנמסרה לו הודעה לפי סעיף 131".

סעיף 131 לחוק הפטנטים קובע כי "עובד חייב להודיע למעבידו בכתב על כל המצאה שהגיע אליה עקב שירותו או בקופת שירותו, סמוך ככל האפשר לאחר שהמציא אותה, וכן על כל בקשת פטנט שהגיש".

כלומר, במידה ועובד המציא המצאה כלשהי עקב עבודתו או בתקפות עבודתו ולרבות במקרה והוא מגיש בקשה לרישומה כפטנט, עליו להודיע על כך בהקדם האפשרי למעסיקו.

במקרה כזה, הבעלות על האמצאה, תהיה של המעסיק, אלא אם כן הוסכם אחרת ביניהם.

במידה והתעורר סכסוכך בין העובד למעביד האם אמצאה כלשהי שהמציא העובד הינה בגדר אמצאת שירות, אזי הצדדים רשאים לפנות בעניין זה או לבית המשפט, או לרשם הפטנטים, שיכריע בעניין זה, וזאת כפי שקובע בסעיף 133 לחוק.

הנטל להוכיח כי אמצאה כלשהי הינה המצאת שירות מוטל על המעסיק, ואילו הנטל להוכיח כי בין הצדדים נערך הסכם אחר, כאמור בסעיף 132- מוטל על מי שטוען לכך.

יחד עם זאת, הגם שהבעלות על אמצאת שירות שייכת למעביד, עדיין העובד זכאי לקבל תמורה בעדה.

על פי סעיף 134 לחוק פטנטים, סכום התמורה יכול להיקבע בהסכם בין הצדדים, או ע"י הוועדה לענייני פיצויים ותגמולים, אשר חבריה הינם שופט בית המשפט העליון, רשם הפטנטים וחבר נוסף מתוך חבר המורים של מוסד להשכלה גבוהה.

בהתאם לחוק, על הוועדה להתחשב בהחלטתה, בין השאר, בגורמים הבאים: התפקיד בו הועסק העובד, טיב הקשר בין האמצאה לעבודת העובד, יוזמתו של העובד באמצאה, אפשריות הניצול של האמצאה וניצולה למעשה, הוצאות סבירות בנסיבות העניין שהוציא העובד להשגת ההגנה על האמצאה בישראל.

בהתאם לשיקולים אלו, ככל שהקשר בין האמצאה לבין עבודתו של העובד הינו חלש יותר, כך הוא יהיה זכאי לתמורה גבוהה יותר, ולהיפך.

במסגרת הליך רע"א 3564/12 שבין ד"ר נמרוד בייר נ’ פלוראליטי בע"מ (בפירוק), קבע בית המשפט העליון כי יתכן שזכות העובד לקבלת תמלוגים על אמצאת השירות שלו הינה זכות קוגנטית, אשר לא ניתן להתנות עליה בהסכם בינו למעביד, וכי הגורם המוסמך להחליט בעניין זה הינה הועדה לענייני פיצויים ותגמולים.

ביום 4.5.2014 ניתנה החלטת הוועדה בסכסוך אחר שהובא בפניה, ברזני נ' ישקר בע"מ, ובו היא הביעה את עמדתה כי לדעתה אין המדובר בזכות קוגנטית, ועל כן העובד רשאי לוותר עליה בהסכם.

הוועדה נימקה זאת בכך שמבחינה עניינית, אין המדובר בזכות סוציאלית הנובעת מיחסי עבודה והטעונה הגנה מיוחדת, וזאת לרבות בהסתמך על האמור בפסק הדין בהליך ת"א (ת"א) 1843/91 אס.ג'י.די. הנדסה בע"מ נ' ברוך שרון, שם נקבע כי אמצאת השירות אינה סוגיה של הגנה סוציאלית, כי אם סוגיה של זכויות באמצאה לפי חוק הפטנטים.

יש לך בעיה עם קניין רוחני ויחסי עבודה?

לא אחת, אנו זוכים לעסוק בפניות מעניינות ומתאגרות של עובדים ומעסיקים שהגיעו לכדי מחלוקת בנושא קניין רוחני שנוצר כביכול על ידי עובד שכיר, במהלך העסקתו.

לעיתים המדובר על סכסוכים שערכם הכלכלי רב ביותר וצופה פני עתיד.

לאור פסיקות בתי המשפט ולאור התקדמות הטכנולוגיה ודיני העבודה, מומלץ וראוי לבחון כל מקרה וכל סכסוך לגופו ולפי נסיבותיו הוא.

לקבלת מידע נוסף ויעוץ משפטי בנושא ניתן לפנות למשרד עו”ד אורלי ספיר סחייק בטלפון: 04-8528528 | 054-2122878 או להשאיר פרטים ואנו נחזור אליכם.

שתפו את המאמר

מאמרים נוספים לקריאה

רשם סימני מסחר מידע מקצועי
סימני מסחר

מיהו רשם סימני מסחר ומה תפקידו

מהו סימן מסחרי? מה חשוב לדעת על הליכי רישום של סימני מסחר? מיהו רשם סימני מסחר ומהו תפקידו? כל מה שצריך וחשוב לדעת רישום סימני

זכויות יוצרים בפודקאסט
זכויות יוצרים

זכויות יוצרים בפודקאסט

פודקאסט היא דרך מקובלת שקיבלה לאחרונה תאוצה בעולם המדיה הדיגיטלית. מדובר בפלטפורמה להעברת תוכן, מידע, רעיונות, שיח ו/או ראיון של אדם אחר ע"י שאלות ותשובות.