דיני אינטרנט

ההתפתחות הטכנולוגית, הריחוק החברתי שנכפה עלינו עקב מגיפת הקורונה והצורך להמשיך ולקיים קשר עם חברים, קולגות למקצוע, לקוחות, קונים- יצרו צורך גבוהה יותר לשימוש במרשתת (רשת האינטרנט)  והקלות של הקלדה על מקשים במקלדת – מחד,
מעבר המידע במהירות, והצורך של אנשים לתקשר מרחוק- כפתרון, לחיי חברה ומסחר תקינים- מאידך, חושף את משתמשי המרשתת לסכנות ולאפשרות שיתבעו בגין ביצוע עוולות שונות באינטרנט.

השימוש ברשתות החברתיות (פייסבוק, טיקטוק, אינסטגרם, טוויטר וכד') עלול לחשוף את המשתמשים למצב שבו יתבעו בגין הפרת דינים שחלים גם בעולם הפיזי ולא רק הווירטואלי.
כגון: תביעות בגין לשון הרע, דיני צרכנות, סחר אלקטרוני, פגיעה במוניטין, ביצוע עוולות מסחר כגון: גניבת עיין, פרסום כוזב, התערבות לא הוגנת, גזל סוד מסחרי, פגיעה בפרטיות, חופש המידע, הפרת זכויות  יוצרים ועוד.
במקביל קיימת עליה מתמדת בהיקף השימוש של יחידים וחברות  בפרסום ושיווק דיגיטליים.

דיני חוזים

דיני חוזים עוסקים היום גם בדיני לשון הרע והוצאת דיבה בטוקבקים, בבלוגים וברשתות חברתיות.
חוזים האלקטרוניים ותקנוני- שימוש באתרים ובאפליקציות.
משרדנו מתמחה בדיני האינטרנט  מייעוץ משפטי ראשוני לפני פתיחת אפליקציה ועד לביצוע עסקאות וייצוג בהליכים אלה בבתי המשפט.

השירותים אותם מעניק המשרד בתחום עורך דין דיני אינטרנט כוללים:

  1. ניסוח תקנון ותנאי שימוש לאתרי אינטרנט, אתרי מסחר אלקטרוני וחנויות,אפליקציות וכד'.
  2. לשון הרע והוצאת דיבה באינטרנט וברשתות חברתיות, בלוגים וכדומה.
  3. ייעוץ בהקמת אתר אינטרנט עתיר בתוכן והגנה על הקניין הרוחני שבאתר.
  4. ייעוץ בכל הנוגע לדואר זבל (ספאם) וחוקים אחרים המתייחסים לתחום השיווק והפרסום כגון: חוק עוולות מסחריות, דיני מכרזים וכדומה.
  5. הגשה וניהול תביעות על הפרת זכויות יוצרים באינטרנט.
  6. מתן ייעוץ על שימוש בסימני מסחר באינטרנט.
  7. ניסוח הסכמים עם חברות ובניית עיצוב ואתרים.
  8. גניבת דומיין.
  9. הפרות של חוק הגנת הפרטיות.
  10. תביעות בתחום פיתוח תוכנה.
  11. ניסוח הסכמי רכוש, הסכמי רישיון ( Licensing )

סמכות דיון

נקבע ע"י הפסיקה הישראלית שלכל בית המשפט במדינה יש סמכות מקומית בנוגע לתביעות בגין עוולות והפרות של זכויות יוצרים וקניין רוחני אחרות המתבצעות באינטרנט.
גם מפרסם זר, שמכוון את הפרסומים שלו לקהל יעד בישראל עלול להיות חשוף לסמכות שיפוט של בתי המשפט הישראליים.
ומנגד לבתי משפט בישראל יש במקרים רבים סמכות שיפוט בתביעות נגד גורמים בינלאומיים כגון: גוגל, ופייסבוק שמנהלים ת פעילות בישראל.

הפרת זכויות יוצרים

עצם המצאות של יצירה ברחבי האינטרנט אינה מתירה אותה לכל אדם .
יצירה היא יצירה, שיש לה בעלים שיצר אותה ומי שעושה שימוש ביצירה מבלי שפנה וקיבל את הסכמת יוצר היצירה לשימוש ביצירה, חשוף לתביעה על הפרת זכות יוצרים ועשיית עושר ולא במשפט.
בהיבט המסחרי, נוסף עוד היבט של תחרות בלתי הוגנת וביצוע עוולה לפי חוק עוולות מסחר  כגון: שימוש של מתחרה בתוכן שלא הוא יצר, אלא אדם או תאגיד אחר.
מה עוד שהגוף שמפר את זכות היוצרים גם עושה רווח על חשבונו של  היוצר.
הנחת המוצא של הגולשים בעולם המקוון צריכה להיות שכל תמונה, שיר, סיפור, מחזה, מצגת, מאמר, איור, סרטי וידאו, קטע אודיו, לחן, תוכנה או כל יצירה אחרת, מוגנים בזכויות יוצרים, ולכן  יש לפנות ולקבל את הסכמת היוצר וגם אם לא ניתן לאתר אותו, קיימים פתרונות בדין.

לפיכך מוצע לפנות ליעוץ משפטי לפני כל פעולה ו/או נקיטת צעד מעשי.

 

מאמרים משפטיים נוספים

חוק העיצובים

חוק העיצובים

פקודת המדגמים נטמעה ב-חוק העיצובים. דיני עיצובים הם שקולים לדיני מדגמים. התכלית הבסיסית של חוק העיצובים הוא עידוד פיתוחם של עיצובים חדשים לטובת הציבור. קיימים

לקריאה »
המותר והאסור בפרסום עורכי דין ברשתות החברתיות

גישור

גישור הוא דרך לפתרון יצירתי של סכסוכים אותם לא ניתן ליישם בתביעה משפטית נכסים בלתי מוחשיים, נקראים קניין רוחני. כאשר סוגיית הבעלות בהם אינה וודאית

לקריאה »