זכויות יוצרים הן לא רק עניין של יצירה – הן עניין של פרנסה, שם טוב ושליטה על מה ששלך. אני עו"ד אורלי ספיר סחייק, ובמשך יותר מ-20 שנה אני מלווה יוצרים, עסקים, חברות ויזמים בתביעות והגנות משפטיות מול גופים שהפרו את זכויותיהם.
אם העתקו לך טקסט, תמונה, פוסט, שיר או קוד – או אם קיבלת מכתב התראה על הפרת זכויות – זה הזמן לפנות אליי. אני כאן כדי להעניק לך הגנה משפטית מדויקת, אסטרטגיה מנצחת וליווי אישי שמבין את עולמך היצירתי.

למי מתאים לפנות אליי כעורכת דין לזכויות יוצרים?

אם מישהו העתיק את היצירה שלך – טקסט, תמונה, שיר, סרטון, עיצוב או קוד – בלי רשותך, או לחלופין אם קיבלת מכתב התראה על הפרת זכויות יוצרים, אני כאן כדי לסייע. בין אם אתה יוצר עצמאי, עסק קטן, סטארטאפ, סוכנות קריאייטיב או חברה בינלאומית – כל שימוש לא מורשה ביצירה שלך עשוי לזכות אותך בפיצוי. מצד שני, גם מי שנתבע בטעות או בתום לב זקוק להגנה מיידית.

שירותים שאני מעניקה בתחום זכויות היוצרים

• ייצוג בתביעות בגין הפרת זכויות יוצרים.

• ייעוץ משפטי למניעת תביעות מראש.

• הגשת בקשות לרישום זכויות יוצרים בארה״ב ובמדינות נוספות.

• טיפול בצווי מניעה והסרות תכנים מהאינטרנט.

• ייעוץ משפטי ליוצרים, עסקים וחברות לפני פרסום, שימוש ביצירה, או שיתוף ברשת.

• ליווי תביעות בגין פגיעה בזכות המוסרית (למשל אי מתן קרדיט).

עורך דין זכויות יוצרים

תחום זכויות היוצרים הוא תחום שמשתנה חדשות לבקרים נוכח המציאות המתחדשת. משרד עורכי דין אורלי ספיר סחייק הוביל בהצלחה עשרות תיקים שהפכו לתקדימים משמעותיים בתחום. עקב השינויים התכופים של התחום נעדכן כאן בהתפתחויות האחרונות בתחום זכויות היוצרים. אחת מהתקדימים האחרונים שעורך דין לזכויות יוצרים אורלי ספיר סחייק הצליחה להוכיח הוא שהעתקה של פוסט שנשלח בקבוצת וואטסאפ סגורה מהווה יצירה ספרותית (אורלי ייצגה את התובעת ובבית המשפט נקבע שהנתבעת אשר העתיקה את הפוסט תצטרך לשלם פיצויים – לינק לכתבה בנושא). האינטרנט, האינסטגרם, הפייסבוק והטיקטוק הובילו אותנו למציאות חדשה. בנוסף לזה, מובן, שתקדימים נוספים עשויים להגיע בקרוב מעולם ה-AI והבינה המלאכותית. נשאלת השאלה – איך נדע שיצירה מוגנת בזכויות יוצרים? האם יצירה שכתב הChatGPT תחת תכתיבים של אדם שמנחה אותו שייכים לאדם? ואיך בעצם אנחנו יכולים לשמור על זכויות היוצרים שלנו? את כל זה החלטתי לכתוב במדריך.

הסדרת החוקיות של זכויות יוצרים היא סוגיה שטופלה ב2007 ונכנסה לתוקפה ב2008. החוק מקנה הגנה על יצירות ככל שהיה מעורב ביצירתן מידה של מקוריות אישית. אין צורך בתוצר מרתק במיוחד על מנת להיכלל ביצירות הזכאיות להגנה. מדובר בכל יצירה ולו היבשה ביותר, כולל מאמרים מקצועיים ועוד אחרים, ובתנאי שהם אכן מקוריים.

זכות יוצרים כפי שהיא מכונה בחוק, אוסרת על שימוש שאינו ברשות היוצר ביצירה או בחלקים מהותיים ממנה. תובענות בגין הפרת זכויות יוצרים מיוצגות על ידי עורך דין זכויות יוצרים הבקיא היטב בנושאים אלו. כמו אורלי ספיר סחייק המתמחה בתחומי קניינים רוחניים ודיני מסחר. מאחוריה, תיקי הגנת זכויות יוצרים רבים ומגוונים שזכו לקבלת סעד של צווי מניעה ופיצויים משמעותיים מאוד.

זוהי זכות שניתנה ע”י המחוקק ליוצר בהבדל מפטנט, סימן מסחר או מדגם אותם יש לרשום ברשם הפטנטים, מדגמים וסמני מסחר.

חוק זכויות היוצרים 2007, מגדיר כמה שימושים שחל איסור לבצע אותם ביצירה מוגנת. ניתן להשתמש בהם רק בהסכמת בעל זכות היוצרים. השימושים האסורים ללא הסכמה הם: פרסום ראשון, שידור, ביצוע פומבי ועוד. על מנת להשתמש בכל יצירה, יש לאתר את בעל הזכויות ולקבל ממנו אישור בכתב לשימוש. מומלץ, בהמלצת עורך דין זכויות יוצרים לשמור תיעוד של האישור במידה ובעתיד תתעורר אי איזו שהיא בעיה.

עורך דין זכויות יוצרים מטפל בהפרות זכויות של יצירות ותפקידו להוכיח לבית המשפט את מידת היות היצירה זכאית להגנת זכות יוצרים. במידת הצורך להוכיח גם את ההפרה שבוצעה ביצירה. זכאות יצירה להגנה במסגרת חוק זכות יוצרים צריכה לעבור את מבחן המקור מצד אמינותו, מבחן ההשקעה- חייב שתוכח ביצירה השקעה כלשהי של משאב, אינטלקט או כל השקעה אחרת, וכמובן מבחן היצירתיות.

עורכת דין לזכויות יוצרים אורלי ספיר סחייק ליוותה לאורך השנים וזכתה בעשרות פסקי דין מובילים בתחום זכויות היוצרים.

חשוב לציין שאין צורך בפעולה אקטיבית על מנת לרשום זכויות יוצרים. ז״א שלמעשה זכות היוצרים אינה טעונה רישום ונוצרת בצורה אוטומטית. 

מה חוק זכויות יוצרים מגדיר?

חוק זכות יוצרים מגדיר מה הם המקרים שבהם קניינו הרוחני של אדם ביצירות יהיה מוגן: ביצירות ספרותיות, אומנותיות, מוזיקלית, קולנועיות, ותוכנת מחשב.

סעיף 11 לחוק מעניק לבעל זכות היוצרים את הזכות הבלעדית לעשות ביצירה פעולות כגון: העתקה, ביצוע פומבי, פרסום, שידור, העמדה לרשות הציבור, השכרה ועשיית יצירה נגזרת.

כל מי שמבצע את אחת הפעולות הנ"ל מבלי שביקש וקיבל את הסכמת בעל זכות היוצרים, מבצע הפרה של זכויות היוצרים.

איך רושמים זכויות יוצרים בישראל?

זכות יוצרים זו אחת הזכויות היחידות שלמעשה נוצרות ללא צורך ברישום (באופו אוטומטי) כל עוד עומדים בפרמטרים שאציג בהמשך.

ואיך רושמים זכויות יוצרים בארה״ב ובאירופה?

רישום זכויות יוצרים בחו"ל מאפשר ליוצרים להגן על יצירותיהם במדינות מחוץ לישראל, במיוחד באותן מדינות שבהן יש מערכת רישום רשמית. במדינות רבות, כמו ארצות הברית, ניתן לבצע רישום מקוון מול רשות זכויות היוצרים המקומית, מה שמעניק תיעוד רשמי של הבעלות ביצירה וחיזוק משמעותי ביכולת לתבוע בגין הפרת זכויות. אף על פי שברוב המדינות זכויות יוצרים קיימות אוטומטית עם יצירת היצירה, רישום פורמלי נחשב לכלי חשוב במקרים של סכסוכים משפטיים או הפרות בינלאומיות. חשוב לציין כי בזכות אמנות בינלאומיות (כגון אמנת ברן), יצירה רשומה במדינה אחת נהנית מהגנה גם במדינות רבות נוספות החתומות על ההסכם. לגבי רישום זכויות יוצרים באירופה, הדבר תלוי במדינה בה מדובר.

מהי הפרת זכויות יוצרים?

כשמישהו מעתיק טקסט, תמונה, איור שאתה יצרת, לרבות "יצירה ספרותית" המוגדרת בחוק כיצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט וכן תוכנת מחשב- מדובר בהפרת זכות יוצרים.

זכות יוצרים תהיה ביצירות הבאות:
יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אומנותית, יצירה דרמטית, או יצירה מוסיקלית המקובעת בצורה כלשהי.

זכויות יוצרים תפקידם להגן על הביטוי המקורי של רעיון בצורה של יצירה יצירתית, אך לא על הרעיון עצמו.

איזה פרמטרים נדרשים כדי שתתגבש זכות יוצרים?

יצירה – תוצר אנושי עם השקעה

הדרישה הראשונית והבסיסית לגיבוש זכות יוצרים היא קיומה של "יצירה" – תוצר שנובע ממאמץ אנושי.

אין הכוונה בהכרח ליצירת מופת או למשהו חדשני במיוחד; גם תוצרים יומיומיים ופשוטים עשויים להיחשב כיצירות מוגנות.

הפסיקה בישראל הלכה בכיוון מרחיב, והכירה גם ביצירות בעלות אופי פרוזאי ושגרתי יחסית, כל עוד הושקעה בהן מידה מסוימת של מחשבה או מאמץ – כך לדוגמה נקבע לגבי גרפיקה בסיסית בשלט פרסומת או טפסים שמולאו על ידי רואה חשבון.

עם זאת, ההכרה ביצירה אינה מוחלטת, ויש הכרה בכך שלא ניתן להעניק זכויות יוצרים על רכיבים בסיסיים של השפה או התרבות – מה שמכונה בפסיקה "אבני הבניין" של היצירה.

לא יינתן מונופול על צורת עיגול פשוטה, משפט כמו "אני אוהב אותך", או צליל תיפוף בסיסי, שכן הדבר היה פוגע בחופש הביטוי של יוצרים אחרים. לפיכך, על אף הרף הנמוך, עדיין נדרשת מורכבות מסוימת – אפילו אם מינימלית – כדי שהביטוי ייחשב ל"יצירה" במובן המשפטי.

שיוך לקטגוריה מוגנת בחוק

זכות יוצרים לא תחול על כל יצירה באשר היא. זכויות היוצרים תחול רק על יצירה המשתייכת לאחת הקטגוריות המנויות בחוק זכויות יוצרים.

סעיף 1 לחוק מפרט את הקטגוריות המרכזיות: יצירה ספרותית, יצירה אומנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית, תקליט, תוכנת מחשב ועוד.

על אף שהרשימה עצמה סגורה – כלומר, החוק מוגדר על ידי המחוקק, ולכן לא ניתן לשנותו ללא חקיקה הקטגוריות עצמן (הנפח שהן מכילות) רחבות. כך, למשל, יצירה ספרותית יכולה לכלול לא רק רומן ושירה אלא גם פוסטים, מאמרים, הרצאות ומחקר אקדמי. יצירה אומנותית יכולה לכלול רישום, גרפיקה, תצלום עיתונאי או גרפיטי. גם תוצר דיגיטלי כמו תוכנה נכלל ברשימה – וזאת אפילו אם הוא מתבטא רק בקוד מחשב שאינו קריא לבני אדם. עם זאת, ישנם תחומים שהחוק מחריג במפורש. דוגמאות נפוצות הם למשל ריחות או תכשירים רפואיים, שאינם מוגנים בזכויות יוצרים אלא באמצעות חוקים אחרים, אם בכלל.

מקוריות: דרישה לעצמאות ויצירתיות

דרישת המקוריות היא אחת הדרישות המהותיות ביותר בגיבוש זכות יוצרים, והיא מורכבת משני מרכיבים עיקריים.

ראשית, יש להוכיח כי היצירה מקורה ביוצר עצמו, ולא מדובר בהעתקה של יצירה קודמת. גם אם נעשה מאמץ רב בהעתקה מדויקת של יצירה אחרת – היא לא תיחשב מקורית ולכן לא תזכה להגנה.

שנית, הדרישה למקוריות כוללת גם אלמנט של יצירתיות – ולו מינימלית. בעבר הספיקה השקעה של זמן או מיומנות, אך בפסק הדין המנחה "אינטרלגו" נקבע כי יש לדרוש גם מידה צנועה של יצירתיות. כפי שנקבע עוד קודם לכן בפסיקה האמריקאית בפרשת Feist. המשמעות היא שלא די בכך שמישהו טרח או השקיע, אלא נדרשת תרומה ייחודית מצידו לעולם. נדרש להמציא משהו חדש, מקורי ולא טריוויאלי. חשוב להבין שגם אם מדובר ביצירה נגזרת, כלומר כזו שמבוססת על יצירה קודמת (כגון תרגום, עיבוד או שדרוג), עדיין תיתכן הגנת זכויות יוצרים – אך רק על הרכיב החדש והמקורי, לא על החלקים שנשענים על המקור.

קיבוע: תיעוד ממשי של היצירה

דרישה נוספת, המופיעה בסעיף 4(א)(1) לחוק, היא כי היצירה תהיה "מקובעת בצורה כלשהי" – כלומר, תתועד או תישמר בדרך שתאפשר את זיהויה. דרישה זו נתפסת בפסיקה כדרישה ראייתית ולא מהותית – מטרתה לוודא שניתן להוכיח את קיומה של היצירה, ולא שהיצירה בהכרח תתקיים במובן פיזי מוחלט.

כך, למשל, גם שידור טלוויזיוני בשידור חי נחשב כעומד בדרישת הקיבוע, כל עוד הוא מוקלט או משודר בפועל. גם הרצאות שנמסרו בעל פה ייחשבו כ"מקובעות". זאת במידה והן הועברו בעזרת מצגות נלוות או אם תועדו בדרכים אחרות.

היכן מתעוררת הבעיה? ביצירות ספונטניות שאינן מתועדות בשום אופן – כמו שיר מאולתר, ריקוד ספונטני או פעולה חד-פעמית שאינה מוקלטת – שם עשויה להתעורר מחלוקת האם יש כלל יצירה שניתן להגן עליה. עם זאת, בעידן הדיגיטלי המתועד, דרישה זו לרוב אינה מהווה מכשול מהותי.

הבחנה בין רעיון לביטוי

לבסוף, יסוד מרכזי בדיני זכויות היוצרים הוא ההבחנה בין רעיון – שאינו מוגן – לבין הביטוי הקונקרטי של אותו רעיון – שכן עשוי להיות מוגן.

סעיף 5 לחוק מחריג במפורש רעיונות, עובדות, שיטות ביצוע, חדשות היום, נוסחאות מתמטיות ועוד, מהגדרת היצירה המוגנת. אין הכוונה לומר שאין ערך לרעיונות. הכוונה היא שבמטרה להגן על חופש היצירה, איננו מעניקים בלעדיות על הרעיון עצמו, אלא רק על האופן שבו הוא מומש ביצירה מסוימת.

כך למשל, הרעיון של "אודישן להצגה" הוא רעיון בלבד, אך אם המחזה בונה דמויות ייחודיות, דיאלוגים מורכבים, עלילה מסוימת ומבנה אמנותי – כל אלה מהווים ביטוי ייחודי אשר זכאי להגנה.

מקרים של הפרת זכויות יוצרים

בארץ מוגשת תביעות על העתקת תמונות, צילומים, העתקת ספרים, העתקת שירים ומחזות והעתקת תוכנת מחשב.

כמו כן נדונים בבתי המשפט תביעות על פגיעה בזכות המוסרית ע"י שינוי היצירה, השמטות ממנה ו/או אי מתן קרדיט- כך שהיצירה מפורסמת ללא ציון שמו של היוצר כנ"ל ביחס לפגיעה בשמו ו/או בכבודו של היוצר.

תחום נוסף של תביעות עוסק בשאלה מיהו היוצר של היצירה ומיהו בעל זכות היוצרים, גם כשמדובר במס' יוצרים במשותף של אותה היצירה. יוצר שמבקש לטעון להפרת זכויות היוצרים ביצירתו, עליו להוכיח שמדובר ביצירה מקורית שהועתקה ע"י האחר במלואה ו/או בחלקה ע"י העתקת חלק מהותי ביצירה.

השאלה מהו חלק מהותי, היא יחסית בכל יצירה, כאן קובעת האיכות ולא רק הכמות (מהו החלק שהועתק). לדוגמא: פזמון של שיר יחשב לחלק מהותי על אף שמבחינה כמותית אינו רב.

בכדי לעשות שימוש ביצירה מוגנת, מבלי לבצע הפרת זכות יוצרים, יש לקבל רשות מבעל זכות היוצרים לאותו שימוש במפורש. החוק קובע שחוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב.

מה הסעדים שיכול לדרוש עורך דין זכויות יוצרים עבור לקוחותיו

בעל זכויות יוצרים, רשאי יהיה להגיש תובענה, באמצעות עורך דין זכויות יוצרים. במסגרת תובענה זו, התובע יהיה זכאי לסעדים שונים.

זאת ככל שיוכיח את תביעותיו לרבות סעדים כגון: פיצויים, צו מניעה וכדומה. התובע רשאי יהיה להוכיח את הנזק הנגרם לו וכן גם אם לא הוכיח, הנזק לא יעלה מעל לסכום של 100,000 ₪.יש למצוא עורך דין קניין רוחני הבקיא בתחום הפרטיות. עורך דין זכויות יוצרים אורלי ספיר סחייק, עוסקת בתחום זה שנים ומייצגת לקוחות רבים בבתי המשפט בנושאי זכויות יוצרים.

בעל הזכות זכאי להגנה על זכות היוצרים שלו ביצירה לכל ימי חייו ולמשך 70 שנה לאחר מותו.

מה מוגן בזכויות יוצרים

יצירה ספרותית, אומנותית, מוסיקלית או דרמתית, סיפורים, שירים, צילומים, ציורים, עיצובים גרפיים ,תוכנת מחשב, תוכנית אדריכלית או שרטוטים טכניים ועוד.

זכויות יוצרים הן ענף בקניין הרוחני, הכולל אגד זכויות לניצול הזכות ולהפיק מזכות היוצרים את התועלת הכלכלית הטמונה בה או להרשות לאחר לעשות כן ע”י הנפקת רישיון לשימוש בזכות.

מתן זכות יוצרים נועד לתת תמריץ ליוצר היצירה על מנת לגוון את עולם הביטויים והיצירה, דבר שיעשיר את החברה והציבור בכללותו.

זכות יוצרים הוכרה כזכות קניינית וזוכה להגנה גבוהה בבית המשפט.

קיים מתח בין זכות היוצרים לבין זכויות אחרות כגון: חופש הביטוי, הזכות לחופש המידע והזכות לחופש המסחר. על מנת שיצירה תזכה להגנה כזכות יוצרים עליה להיות מקורית ולעמוד בשלושה מבחנים: מבחן המקור, מבחן השקעה ומבחן היצירתיות.

זכויות יוצרים מוזיקה

זכויות יוצרים בתחום המוזיקה מגנות על יצירות מוסיקליות מקוריות, כולל לחנים, מילים, עיבודים והקלטות, ומקנות ליוצרים את הזכות הבלעדית לעשות שימוש ביצירה או להתיר לאחרים להשתמש בה. אחת הסוגיות הנפוצות בתחום היא ביצוע קאבר (Cover) – כלומר, ביצוע מחדש של שיר קיים על ידי אמן אחר. גם אם הביצוע שונה מהמקור, השיר עדיין מוגן בזכויות יוצרים, ולכן נדרש אישור מבעלי הזכויות (כגון היוצר, המלחין, או תאגיד זכויות כמו אקו"ם). בישראל ובעולם, ביצוע קאבר לצורך הופעה חיה לרוב מותר כאשר המקום משלם תמלוגים דרך תאגידי ניהול זכויות, אך העלאת קאבר לפלטפורמות כמו YouTube או Spotify ללא רישיון מתאים עלולה להיחשב להפרת זכויות יוצרים. חשוב להבין שלא די בלהזכיר את שם היוצר או לציין שאין כוונה לרווח – החוק דורש אישור מפורש או רישיון מתאים לשימוש מסחרי או הפצה דיגיטלית. לכן, מומלץ לפנות לתאגיד ניהול זכויות או עורך דין בתחום כדי להסדיר את הרישיון המתאים מראש ולהימנע מהפרות ותביעות.

זכויות יוצרים תמונות

זכויות יוצרים על תמונות מעניקות לצלם או ליוצר הגרפי בעלות חוקית בלעדית על היצירה מהרגע שבו היא נוצרה – כל עוד מדובר בתמונה מקורית ולא בהעתקה. זכויות אלו חלות על כל סוגי התמונות: צילומי נוף, פורטרטים, תמונות מסחריות, יצירות דיגיטליות, איורים ועוד. המשמעות היא שרק בעל הזכויות רשאי לפרסם, להעתיק, לשכפל, לערוך, למכור או להציג את התמונה – אלא אם העניק רישיון מפורש לאחר לעשות כן.

מתי מותר ואסור להשתמש בתמונה?

• ✅ שימוש מותר: שימוש בתמונה שקיבלתם עליה רישיון או אישור מפורש, תמונה שפורסמה תחת רישיון חופשי (למשל Creative Commons), או תמונה שנמצאת בנחלת הכלל (public domain).

• ❌ שימוש אסור: העתקה או פרסום של תמונה מוגנת ללא רשות – גם אם מדובר בשיתוף ברשתות החברתיות, בבלוג או בעיצוב גרפי – מהווה הפרה של זכויות יוצרים ויכולה להוביל לתביעה משפטית.

זכויות יוצרים בינה מלאכותית

כפי שהסברתי בפתיחה תחום זכויות היוצרים בעולם הבינה המלאכותית מתפתח במהירות ולכן אעדכן כאן ככל ויהיו עדכונים חדשים בתחום. כמו שהובהר מקודם לפי חוק זכויות יוצרים, רק "יצירה מקורית של אדם" יכולה לזכות בהגנה.
כאשר מדובר ביצירה שנוצרה לחלוטין על ידי תוכנת AI – כמו טקסט, תמונה, מוזיקה או קוד – ולא נעשתה בה תרומה משמעותית של אדם (כגון עריכה, עיבוד, הכוונה מפורטת או שילוב עם חומרים מקוריים), לרוב לא ניתן לרשום עליה זכויות יוצרים.

1. AI ככלי:
   אם אדם השתמש בבינה מלאכותית ככלי עזר (למשל, כתב פרומפטים יצירתיים, ערך את התוצאה, שילב ביצירה מקורית), ייתכן שהוא ייחשב לבעל זכויות – תלוי במידת המעורבות.

2. AI כאוטור עצמאי:
   אם היצירה נוצרה באופן אוטומטי וללא תרומה אנושית משמעותית, לרוב לא תהיה הגנה לפי חוק זכויות יוצרים.
   (בארה״ב, למשל, משרד זכויות היוצרים כבר קבע שיצירה שנוצרה רק על ידי AI – לא ניתנת לרישום.)

ומה לגבי פרומט ייעודי שנוצר (הוראה לכלי AI)?

פרומפט (prompt) – כלומר, ההוראה שהוזנה ל-AI – עשוי להיחשב ליצירה מוגנת אם יש בו יצירתיות מקורית ומשמעותית. אך לרוב, משפט בודד או הוראה כללית לא יספיקו לשם כך.

מבחן המקור: שמקורה של היצירה יהיה היוצר

מבחן ההשקעה: בכדי שיצירה תזכה להגנה בזכויות יוצרים היוצר נדרש להוכיח כי השקיע ביצירה מידה מינימלית של זמן ומשאב אנושי או אינטלקטואלי.

מבחן היצירתיות: שהיצירה תשקף ביטוי אינטלקטואלי של היוצר בדרגה של “כשרון או שקול דעת” מינימליים מצד יוצרה. יש לבחון את היצירתיות בבחינה סובייקטיבית, מהי כוונתו של היוצר בעת יצירת היצירה ולא בשלב המוצר המוגמר.

אין זכות יוצרים על רעיון אלא רק על דרך הביטוי של אותו רעיון.

נדרש שהיוצר השקיע ביצירה מידה כלשהי של יצירתיות ומקוריות. כלומר שהיוצר שקל שיקולים יצירתיים בעת יצירתה ואין זה משנה אם רואים ביצירה המוגמרת דבר “יצירתי” אם לאו. דיני זכויות יוצרים לא שופטים את התוצאה הסופית אלא את תהליך היצירה.

זכות יוצרים נחלקת לשניים: זכות כלכלית וזכות מוסרית

זכות כלכלית ממנה מפיק היוצר את רווחיו כלומר מניעת העתקה. זכות היוצרים מגנה מפני העתקה. אין הגנה אבסולוטית על הביטוי המוגן. שניים שמגיעים לאותו ביטוי או ביטויים דומים של אותו רעיון מבלי שאחד ראה את יצירתו של השני, כל אחד מהם הוא בעל זכות היוצרים ביצירתו. הבעלות על זכות היוצרים מאפשרת ליוצר למנוע מאחר להעתיק את יצירתו ולהפיק ממנה את הרווחים הכלכליים. הזכות הכלכלית ניתנת להעברה על ידי הבעלים בהבדל מהזכות המוסרית.

הזכות המוסרית היא זכות אישית שאינה ניתנת להעברה ושיש לה שתי פנים: זכות היוצר למנוע סילופים, פגמים ושינוי צורה של יצירתו ופעולות פוגעניות אחרות ביצירתו שיש בהן פגיעה בכבוד היוצר או בשמו. וזכות ה”הורות” או הזכות לקבלת “קרדיט” בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות המקרה. כלומר, הזכות של היוצר שהיצירה תקרא על שמו כיוצרה. זכויות מוסריות מכבדות את הקשר האישי והרגשי בין היוצר ליצירתו גם לאחר שמכר את הזכויות הכלכליות ביצירה ואף אם אינו בעל זכות יוצרים ביצירה (כגון: עובד שייצר יצירה במסגרת עבודתו שאז המעביד הנו בעל זכות היוצרים).

הסעד בהפרת זכות יוצרים: בעל זכויות יוצרים שזכותו הופרה זכאי לצו מניעה למניעת המשך ההפרה ע”י קבלת צו מניעה מבימ”ש כנגד המפר – זהו הסעד המשמעותי של קטיעת ההפרה באופן מיידי. כמו כן זכאי בעל זכות היוצרים לפיצויים על הנזק שנגרם לו כתוצאה מההפרה. בעל הזכויות זכאי לבקש דין וחשבון על הרווחים שהפיק המפר מההפרה.

וזכות לקבלת פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של עד 100,000 ₪ בגין כל הפרה של זכויותיו.

קביעת הסכום נתון לשיקול דעת בימ”ש

הסעדים הללו ניתנים גם בגין הפרה של זכות מוסרית ביצירה. ברור שהעתקת קטע מיצירה המוגנת בזכות יוצרים מהווה הפרה של זכות היוצרים. אך אם יש דרך אחת (או מס’ דרכים מאוד מצומצם) לביטוי אותו הרעיון – זה חריג וכאן נכנסת לידי ביטוי “דוקטרינת האיחוד”. דוקטרינת האיחוד קובעת כי במקרה שיש מפגש בין רעיון ואופן ביטוי של הרעיון, לא ניתן להפריד ביניהם. דיני זכות יוצרים אינם מגנים על הרעיון אלא על דרך הביטוי שלו. לכן כשיש איחוד בין הרעיון לאופן הביטוי, לא תינתן ההגנה של חוק זכות יוצרים וזאת משום שמתן ההגנה בעצם ימנע מהציבור את השימוש באותו רעיון.

פס״ד בנושא דוקטרינת האיחוד

פס”ד הראשון שדן בדוקטרינת האיחוד נידון בע”א 513/89 פסק דין אינטרלגו שדן בהפרה של קוביות ה”לגו”. שם נקבע כי כאשר יצירה ניתנת באופן המוטבע בה, לביטוי במספר מצומצם של אפשרויות הבעה, אין הצדקה להעניק את ההגנה של דיני זכות יוצרים.

בפס”ד 1398/97 ירון מאיר נ’ אשר קנר נבחן שאלון באתר הכרויות והגיע ביהמ”ש למסקנה כי קטגוריות ושאלות רבות בשאלון התובע היו קיימות בשאלונים קודמים. בימ”ש קבע כי בחירת רשימת השאלות מעלה כי מרכיבי השאלות הן פועל יוצא מאופי הרשימה וכי מדובר ברשימה שיש בה ביטוי מוגבל לרעיון בדבר הצגת תוצאות סופיות של נתוני התאמה בין בני זוג ואשר על כן, מתן הגנה לרשימה כזו תקשה על העוסקים בתחום ההיכרויות. אם מתקבלת הסכמת הבעלים המקוריים של זכות היוצרים לא מדובר בהפרה, אולם בעל זכות היוצרים רשאי לבקש תמורה או תמלוגים בגין כל פרסום של היצירה הנגזרת.

יצירה נגזרת תהיה מוגנת בזכות יוצרים אם יהיו בה חלקים שיש בהם יצירתיות ומקוריות. ההגנה תינתן לרכיבים המקוריים ולא ליצירה המקורית.

כל אחד רשאי ליצור יצירה נגזרת ליצירה שהיא נחלת הכלל (כלומר, חלפה התקופה שהיצירה מוגנת). למשל: חב’ וולט דיסני עשתה עיבודים קולנועיים ליצירות בתחום ספרות הילדים שהזכויות בהן פקעו כגון: סינדרלה, שלגיה, היפה והחיה ובת הים הקטנה.

שאלות נפוצות בנושא זכויות יוצרים

האם פוסט בפייסבוק או וואטסאפ מוגן בזכויות יוצרים?

כן. כל טקסט מקורי שנכתב על ידך, אפילו אם מדובר בפוסט קצר ברשת חברתית או בקבוצת וואטסאפ, עשוי להיחשב כיצירה ספרותית וליהנות מהגנת חוק זכויות יוצרים – כל עוד הוא עומד בדרישות של מקוריות, השקעה וקיבוע.

איך אדע אם יש לי עילה לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים?

אם מישהו השתמש בטקסט, תמונה, לחן, עיצוב, וידאו או כל יצירה שלך – מבלי שקיבל לכך רשות – ייתכן שמדובר בהפרה. מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בזכויות יוצרים שיבחן אם היצירה עומדת בתנאים להגנה, ואם השימוש שנעשה בה אכן מהווה הפרה.

מה גובה הפיצוי שניתן לקבל על הפרת זכויות יוצרים?

החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים של עד 100,000 ₪ על כל הפרה – גם בלי צורך להוכיח נזק בפועל. אם נגרם נזק מוכח (למשל אובדן הכנסה), ניתן לדרוש פיצוי גבוה יותר בהתאם לנסיבות.

האם ניתן להגן על תמונה או צילום שצילמתי?

בהחלט. כל צילום שאתה יוצר נחשב ליצירה מוגנת, כל עוד הוא מקורי ולא מועתק. גם תמונות "פשוטות" יחסית כמו צילומי נוף או אובייקט שגרתי עשויות להיות מוגנות בזכות יוצרים – בתנאי שהן מבטאות חשיבה, בחירה או יצירתיות מצד הצלם.

האם מותר להשתמש בתמונה שמצאתי בגוגל?

לא. תמונה שנמצאת בגוגל אינה חופשית לשימוש אלא אם היא תחת רישיון חופשי (כגון Creative Commons) או נמצאת בנחלת הכלל. שימוש בתמונה ללא רשות מהיוצר עלול להיחשב כהפרת זכויות ולגרור תביעה.

האם יצירה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית (AI) מוגנת בזכויות יוצרים?

בדרך כלל לא – אם מדובר ביצירה שנוצרה לגמרי על ידי AI ללא תרומה אנושית משמעותית. עם זאת, אם האדם השתמש ב־AI ככלי ועיבד, ערך, או שילב ביצירה מקורית שלו, ייתכן שתהיה לו זכות יוצרים על החלקים שתרם ביצירה.

 

לקבלת מידע נוסף ויעוץ משפטי בנושא ניתן לפנות למשרד עו”ד אורלי ספיר סחייק בטלפון: 04-8528528 | 054-2122878 או להשאיר פרטים ואנו נחזור אליכם.