עורך דין לשון הרע

היום, בעידן הרשתות החברתיות בו היד קלה במיוחד על המקלדת וכל אחד מרשה לעצמו לומר את דעתו בצורה מחמירה ופעמים רבות גם פוגענית, ניתן לשמוע כמעט כל יום על כך שאדם מסוים עומד להגיש תביעת לשון הרע כנגד אדם אחר. הביטוי נשמע כ"כ הרבה פעמים עד שהוא כבר נשחק ממש. עם זאת, הגשת התביעה בעזרת עורך דין לשון הרע המתמחה בתחום ומכיר היטב את החוקים בעניין, כולל הגבול הדק בין אמירה פוגעת לבין לשון הרע, היא מהלך רציני שיכול להביא לא רק להתנצלות הצד השני אלא גם תשלום פיצויים. מוזמנים ליצור קשר. 04-8528528

ראשית כדאי לקבל מושג מה נחשב ללשון הרע ?

לשון הרע היא פגיעה בשמו הטוב של אדם באמצעות פרסום דברים מזיקים אודותיו. חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, הוא הבסיס המשפטי בישראל המסדיר את הנושא. החוק מעניק לכל אדם שנפגע מפרסום לשון הרע זכות לתבוע פיצוי, אך לא כל אמירה פוגענית מהווה עילה לתביעה. במאמר זה נבחן מתי ניתן להגיש תביעת לשון הרע ומהם השיקולים המרכזיים בתהליך.

מהי לשון הרע לפי החוק?

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול:

1. להשפיל אדם בעיני אחרים.
2. לבזות אדם בשל מעשה, תכונה או התנהגות.
3. לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
4. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

מתי ניתן להגיש תביעה?

הגשת תביעת לשון הרע אפשרית כאשר מתקיימים ארבעה יסודות עיקריים:

1. פרסום: על הדברים להגיע לאדם נוסף פרט לנפגע.
2. תוכן פוגעני: הדברים צריכים להיות מבזים, משפילים או פוגעים בשמו הטוב של הנפגע.
3. כוונה לפגוע (במקרים מסוימים): לעיתים נדרש להוכיח כי הייתה כוונה לפגוע.
4. העדר הגנות: כאשר המפרסם אינו יכול להסתמך על אחת ההגנות שבחוק, כגון אמת בפרסום או תום לב.

הגנות מפני תביעת לשון הרע

החוק מכיר במספר הגנות המאפשרות למפרסם להימנע מאחריות:

• אמת דיברתי: כאשר הפרסום הוא אמת ויש בו עניין ציבורי.
• תום לב: כאשר הדברים נאמרו בתום לב ובנסיבות המאפשרות זאת.
• חסינות: במקרים בהם החוק מעניק חסינות, כמו פרסומים במסגרת הליכים משפטיים.

הגשת תביעת לשון הרע מחייבת הבנה מעמיקה של יסודות החוק והגנותיו. לא כל אמירה פוגעת מצדיקה תביעה, ולעיתים הגנות חוקיות עשויות לסכל את התביעה. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי על מנת להעריך את סיכויי ההצלחה בתביעה בהתאם לנסיבות הספציפיות.

כאשר עורך דין מקבל לקוח שטוען שפורסם נגדו לשון הרע, עליו לבצע מספר שלבים כדי להעריך את המצב ולבנות תיק בצורה נכונה. להלן השלבים המרכזיים:

שלב ראשון: פגישה ראשונית והבנת הטענה

1. קבלת גרסה מפורטת מהלקוח:
   • מה בדיוק פורסם?
   • היכן פורסם (עיתון, רשתות חברתיות, טלוויזיה וכו')?
   • מתי הפירסום התרחש?
   • מי פרסם את הדברים?
   • האם יש עדים או תיעוד (צילומי מסך, הקלטות, לינקים)?
2. הבנת ההשלכות על הלקוח:
   • איך הפירסום השפיע עליו (פגיעה בשם הטוב, פגיעה כלכלית, נזק נפשי)?
   • האם הפירסום גרם לפיטורין, לפגיעה במוניטין מקצועי או לפגיעה אחרת?

שלב שני: בדיקה משפטית ראשונית

1. בחינת תוכן הפרסום:
   • האם מדובר בפרסום "לשון הרע" לפי החוק (חוק איסור לשון הרע)?
   • האם מדובר בעובדות או בדעות? (דעות לרוב מוגנות, אלא אם יש בהן כוונה לפגוע)
2. בדיקת הגנות אפשריות של הנתבע:
   • אמת בפרסום (האם הדברים נכונים באופן אובייקטיבי?)
   • הגנה על עניין ציבורי (האם היה אינטרס ציבורי בפרסום?)
   • הבעת דעה מותרת (האם מדובר בביקורת לגיטימית?)
3. בחינת יסודות העוולה:
   • פרסום: האם הפרסום הופץ למספר אנשים?
   • פגיעה בשם הטוב: האם הפירסום פוגע במוניטין?
   • זדון או רשלנות: האם הייתה כוונה לפגוע?

שלב שלישי: הערכת הסיכויים והנזקים

1. חישוב הנזקים האפשריים:
   • נזק ממוני (אובדן הכנסות, פיטורין)
   • נזק לא ממוני (כאב וסבל, פגיעה במוניטין)
   • פיצויים ללא הוכחת נזק (כיום עד 75,000 ש"ח לפי החוק)
2. הערכת סיכויי הצלחה:
   • האם הראיות מספיקות כדי לבסס את התביעה?
   • האם הנתבע יכול להעלות הגנות מוצקות?

שלב רביעי: אסטרטגיה משפטית

1. פניה מוקדמת לנתבע:
   • מכתב התראה (דרישת התנצלות, הסרת הפירסום, פיצוי כספי)
   • במקרים רבים, מכתב זה מוביל לפשרה מהירה.
2. הגשת תביעה במידת הצורך:
   • תביעה אזרחית לפיצויים בגין לשון הרע
   • בקשה לצו מניעה במידה והפירסום נמשך
3. אפשרות לגישור או פשרה:
   • בחינה אם ניתן להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט

שלב חמישי: ניהול ההליך המשפטי (אם לא הושגה פשרה)

1. הגשת כתב תביעה:
   • פירוט העובדות, הוכחות, נזקים מבוקשים
2. ניהול ההליך בבית המשפט:
   • עדים, חקירות, הגשת ראיות
3. ערעור במידת הצורך:
   • אם התוצאה אינה משביעה רצון

שיקולים נוספים:

• לוודא שהלקוח מבין את עלויות התהליך ואת הסיכון להפסד.
• להעריך האם יש עניין ציבורי בפרסום שעלול להקשות על הצלחה בתביעה.
• בחינה אם הנתבע הוא עיתונאי או גוף תקשורתי, שכן לעיתונות יש הגנות מיוחדות.

מה ההבדל בין לשון הרע להבעת דעה לגיטימית?

ההבדל בין לשון הרע לבין הבעת דעה לגיטימית הוא הבדל מרכזי וחשוב במשפט לשון הרע, שכן לא כל אמירה פוגענית תיחשב בהכרח ללשון הרע. להלן ההבדלים העיקריים:

1. תוכן הדברים:

• לשון הרע: מדובר בפרסום של עובדות או הצהרות שלכאורה מציגות את הנפגע באור שלילי ופוגעות בשמו הטוב.
• הבעת דעה לגיטימית: מדובר בהבעת עמדה, ביקורת או השקפה אישית של הדובר על נושא מסוים, שאינה מוצגת כעובדה.

דוגמה:

• לשון הרע: "הוא רמאי וגנב כסף מלקוחות." (הצגת עובדה)
• הבעת דעה: "לדעתי הוא אדם לא ישר, אני לא סומך עליו." (הבעת דעה סובייקטיבית)

2. אמת בפרסום:

• לשון הרע: אם העובדות שפורסמו אינן אמת או לא ניתן להוכיח את אמיתותן, מדובר בלשון הרע.
• הבעת דעה לגיטימית: גם אם הדעה קשה או מעליבה, כל עוד מדובר בדעה סובייקטיבית שלא מתיימרת להיות עובדה, היא תוגן.

דוגמה:

• לשון הרע: "הוא רימה את הבנק." (אם לא הוכח, זו לשון הרע)
• הבעת דעה: "אני חושב שההתנהל

3. מבחן האדם הסביר:

• לשון הרע: אם אדם סביר היה מבין את הדברים כעובדה פוגענית.
• הבעת דעה: אם הדברים נתפסים כהבעת עמדה אישית ולא כעובדה מוחלטת.

דוגמה: לשון הרע: "הוא גנב מהחנות." (הצהרה עובדתית)

• הבעת דעה: "נראה לי שהוא התנהג בצורה לא הוגנת."

4. מטרה ונסיבות הפרסום:

• לשון הרע: אם הכוונה הייתה לפגוע בשם הטוב של אדם.
• הבעת דעה: כאשר הכוונה היא להביע ביקורת לגיטימית או השקפה אישית, במיוחד בתחומי תרבות, פוליטיקה או חברה.

דוגמה:

• לשון הרע: "הוא אדם מושחת והרס את החברה."
• הבעת דעה: "אני סבור שההחלטות שלו הזיקו לחברה."

5. הגנה על חופש הביטוי:

החוק בישראל (חוק איסור לשון הרע) מכיר בחשיבות של חופש הביטוי ומגן על הבעת דעה כאשר מדובר בביקורת סבירה המיועדת להביע עמדה אישית. עם זאת, החוק אינו מגן על אמירות שקריות שמוצגות כעובדות.

6. פסיקת בתי המשפט:

בתי המשפט נוטים להבחין בין אמירות שהן עובדתיות לבין אמירות שהן דעות סובייקטיביות.

• אם האמירה ניתנת להוכחה או הפרכה (כמו "הוא גנב"), היא תיחשב ללשון הרע אם אינה נכונה.
• אם מדובר בעמדה או הערכה אישית ("אני לא סומך עליו"), היא מוגנת כחלק מחופש הביטוי.

סיכום:

הבעת דעה היא חלק מחופש הביטוי, גם אם היא קשה או מעליבה, כל עוד היא מוצגת כעמדה אישית ולא כעובדה. לעומת זאת, לשון הרע היא פרסום של דברי שקר המוצגים כעובדות שיש בהם כדי לפגוע באדם

האם ניתן להגיש תביעת לשון הרע על פרסומים ברשתות חברתיות או בקבוצות סגורות?

כן, ניתן בהחלט להגיש תביעת לשון הרע על פרסומים ברשתות חברתיות או בקבוצות סגורות, אך יש כמה נקודות חשובות שיש לקחת בחשבון:

1. האם מדובר בפרסום לפי החוק?

החוק קובע שפרסום לשון הרע הוא כל פרסום המגיע לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע. לכן:

• רשתות חברתיות: אם הפרסום פתוח לציבור (פוסט פומבי בפייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וכו'), אין ספק שמדובר בפרסום.
• קבוצות סגורות: גם אם מדובר בקבוצה סגורה (כמו קבוצת ווטסאפ או קבוצה פרטית בפייסבוק), עדיין ייתכן שמדובר בפרסום אם הוא הגיע לחברים בקבוצה מלבד הנפגע.
• הודעה פרטית: אם ההודעה נשלחה ישירות רק לנפגע (כמו הודעה פרטית), היא לא נחשבת פרסום לשון הרע.

דוגמה:

• פוסט בפייסבוק שמעליל על אדם – פרסום מובהק.
• הודעה בקבוצת ווטסאפ בת 50 משתתפים – נחשב לפרסום.
• הודעה אישית בין שני אנשים – לא נחשב לפרסום.

2. מבחן ה"ציבור" בקבוצה סגורה:

• בתי המשפט קובעים שהשאלה היא לא רק האם מדובר בקבוצה סגורה, אלא כמה אנשים חברים בה ומה טיב הקבוצה.
• אם מדובר בקבוצה גדולה (למשל עשרות או מאות חברים), ייתכן שבית המשפט יראה בכך "פומביות".
• גם בקבוצה קטנה יחסית, אם יש בה אנשים זרים לנפגע, ייתכן וייחשב לפרסום.

דוגמה:

• קבוצת משפחה מצומצמת – סיכוי נמוך שייחשב לפרסום.
• קבוצת עובדים בארגון עם עשרות חברים – ייתכן שייחשב לפרסום.

3. נישאיות ומידת החשיפה:

• פרסום בקבוצת נישה מקצועית עם עשרות משתתפים עלול להיחשב לפגיעה חמורה במוניטין המקצועי.
• ככל שהפגיעה רלוונטית יותר לחברי הקבוצה (למשל, השמצה מקצועית בקבוצת עובדים), כך הסיכוי להצלחת התביעה עולה.

4. איסוף ראיות:

כדי להצליח בתביעה, חשוב להציג תיעוד מדויק:

• צילומי מסך: חשוב לצלם את הפוסט/הודעה, כולל שם הקבוצה ושמות המשתמשים.
• תאריך ושעה: לציין את המועד שבו הפרסום נעשה.
• עדים: אם אפשר, להשיג עדויות של משתתפים בקבוצה על החשיפה.

5. פסיקות בתי המשפט:

בתי המשפט הכירו במקרים רבים של לשון הרע ברשתות חברתיות:

• פוסט בפייסבוק המופנה לקהל רחב או בקבוצה גדולה – נחשב פרסום.
• הודעה בקבוצת ווטסאפ של עובדים (כאשר הקבוצה כוללת עשרות חברים) – גם כן נחשב לפרסום.
• במקרים בהם הקבוצה מצומצמת ואינטימית (כמו משפחה או חברים קרובים) – הסיכוי שהתביעה תתקבל נמוך יותר.

6. הגנות רלוונטיות:

לנתבע עשויות לעמוד מספר הגנות:

• אמת בפרסום: אם הדברים נכונים עובדתית.
• הבעת דעה מותרת: אם מדובר בביקורת או דעה ולא בעובדה פוגענית.
• תום לב: אם הפרסום נעשה מתוך עניין ציבורי או בתום לב בקבוצה רלוונטית.

סיכום

ניתן להגיש תביעת לשון הרע גם על פרסום ברשתות חברתיות או בקבוצות סגורות, אך יש לוודא שמתקיימים יסודות העוולה (פרסום, פגיעה בשם טוב) ולהתחשב בגורמים כמו גודל הקבוצה ואופי החשיפה.
אם את שוקלת תביעה במקרה כזה, כדאי לאסוף את כל הראיות בצורה מסודרת ולהתייעץ מראש על הסיכויים מול ההגנות האפשריות.

האם ניתן להתבע על שיתוף או הפצה של תוכן פוגעני שנכתב על ידי משהו אחר ?

כן, בהחלט ניתן לתבוע על שיתוף או הפצה של תוכן פוגעני שנכתב במקור על ידי מישהו אחר, אם השיתוף עצמו מהווה פרסום של לשון הרע לפי החוק.

מה אומר החוק ?

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, מגדיר "פרסום" כ"כל דבר שנמסר לאדם זולת הנפגע".

• המשמעות היא שגם מי שמשתף או מפיץ מחדש תוכן פוגעני נחשב כמי שפרסם לשון הרע.
• בתי המשפט קובעים כי שיתוף של תוכן פוגעני או הפצה מחדש ברשתות חברתיות נחשב לפרסום חדש ועצמאי.

הפסיקה בישראל: שיתוף כפרסום עצמאי

בתי המשפט בישראל הבהירו כי השיתוף עצמו יוצר פרסום חדש, גם אם התוכן במקורו לא נכתב על ידי המשתף.

• לדוגמה, פוסט פוגעני שנכתב על ידי משתמש אחד ושותף על ידי משתמשים אחרים – כל משתף נחשב כמי שפרסם מחדש את לשון הרע.
• הנימוק המשפטי: השיתוף נותן לפוסט חשיפה מחודשת ומגיע לקהל נוסף, ולכן המשתף אחראי באותה מידה.

דוגמה:

• אם אדם פרסם פוסט בפייסבוק שמעליל על מישהו, וכל מי ששיתף את הפוסט בחשבונו – נחשב כמי שפרסם לשון הרע בעצמו.
• גם שיתוף של קישור לכתבה פוגענית יכול להיחשב כפרסום לשון הרע אם המשתף מוסיף תוכן משלו שמחזק את הפגיעה.

האם תמיד כל שיתוף נחשב ללשון הרע?

לא תמיד, ישנם מקרים שבהם השיתוף לא ייחשב כלשון הרע:

1. שיתוף נייטרלי: אם המשתף אינו מביע עמדה או תמיכה בתוכן הפוגעני.
   • למשל: "מישהו אמר עליו שהוא רמאי" ללא חיזוק הדעה.
2. ציטוט מתוך כוונה לסתור: אם המשתף מצרף הבהרה המגנה את הפרסום המקורי.
3. פרסום בתום לב: אם השיתוף נעשה מתוך מטרה לגיטימית, כגון דיון ציבורי רציני או התרעה מפני סכנה.
4. הבעת דעה: אם המשתף מציין במפורש שמדובר בדעה או פרשנות ולא בעובדה.

הגנות משפטיות:

למי ששיתף תוכן פוגעני עשויות לעמוד ההגנות הבאות:

• אמת דיברתי: אם התוכן שנכתב היה נכון עובדתית.
• הבעת דעה לגיטימית: אם מדובר בביקורת או עמדה ולא בעובדה שקרית.
• תום לב ועניין ציבורי: אם השיתוף נעשה מתוך כוונה להתריע או לדווח על נושא ציבורי חשוב.
• הסתמכות על מקור אמין: אם השיתוף נעשה תוך הסתמכות על מקור אמין כמו עיתון מוכר.

סנקציות אפשריות:

מי שמשתף תוכן פוגעני עשוי להיות חשוף ל:

• תביעת פיצויים אזרחית: עד 75,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, ועד 150,000 ש"ח אם הוכח זדון.
• צו מניעה: להסרת הפוסט המשותף.
• פיצויים מוגברים: אם השיתוף הפיץ את לשון הרע לקהל רחב במיוחד.

דגשים לגבי אסוף ראיות :

• יש לאסוף צילומי מסך של השיתוף, כולל שם המשתמש, זמן ומספר הלייקים והשיתופים.
• יש לוודא אם המשתף הוסיף תוכן משל עצמו או תגובה שמחזקת את הפרסום המקורי.
• יש לבדוק אם השיתוף נעשה בקבוצה סגורה או בעמוד ציבורי, כי לחשיפה יש משמעות משפטית.

סיכום:

העיקרון המשפטי ברור: שיתוף הוא פרסום חדש, ולכן ניתן לתבוע על לשון הרע גם אם התוכן במקור נכתב על ידי מישהו אחר. על המשתף להיות מודע לאחריות המשפטית הנובעת מהפצת תוכן פוגעני, גם אם הוא לא מחברו המקורי.