אורלי ספיר סחייק

עורך דין קניין רוחני

 ניסיון משפטי עשיר ומגוון, לצד גישה אנושית ורגישה שמעמידה את הלקוח במרכז

30+ שנות ניסיון

+30

שנות ניסיון

ליווי צמוד לכל אורך ההליך

ליווי צמוד

ליזמים וסטארטאפים

זכייה בפסקי דין תקדימיים

זכיות רבות

בפסקי דין תקדימיים

אורלי ספיר סחייק

עורכת דין קניין רוחני

30+ שנות ניסיון

30 שנות ניסיון

ליווי צמוד לכל אורך ההליך

ליווי יזמים וסטארטפים

זכייה בפסקי דין תקדימיים

זכייה בפסקי דין תקדימיים

הגנה על קניין הרוחני שלך

זכויות יוצרים

הביטחון המשפטי מאחורי כל יצירה שלך – מול העתקות והפרות

סימני מסחר

רישום והגנה על שם, לוגו וזהות עסקית – ביעילות ובביטחון משפטי

דיני אינטרנט

ייעוץ וליווי בעולם המשפטי של הרשת – אתרים, רשתות וחוזים דיגיטליים

לשון הרע

התמודדות משפטית עם פרסומים פוגעניים ושמירה על שמך הטוב

פטנטים

ליווי מקצועי בהגנה על רעיונות והמצאות חדשניות – משלב הרעיון ועד הרישום

הגנת הפרטיות

הגנה על המידע האישי שלך בעידן הדיגיטלי – גם במציאות של היום

מדוע לבחור בי?

מעבר לידע המשפטי, אני מאמינה בקשר אנושי עמוק. להקשיב באמת, לראות את האדם שמאחורי הסיפור, וללוות אותו בדרך – לא רק כמייצגת, אלא כשותפה למסע.

כל תיק בשבילי הוא שליחות, מתוך מחויבות, דיוק ואמונה בדרך הנכונה.

ניסיון משפטי עשיר

יחס אישי ומכיל

מענה מקצועי וזמין

ליווי רגיש ומדוייק

תביעת קניין רוחני

כל מקרה הוא שונה – אבל התהליך ברור, מדויק ומלווה אותך בכל שלב.

הבנת הצורך

במפגש ראשוני נבין מה בדיוק צריך – האם מדובר ביצירה שזקוקה להגנה, שם מסחרי, חוזה דיגיטלי, או אולי בהתמודדות מול פגיעה בזכויות.

התאמה משפטית אישית

נבנה אסטרטגיה משפטית מותאמת: רישום סימן מסחר, ניסוח חוזים, טיפול בפרטיות, או כל כלי אחר שיבטיח שתקבל/י את ההגנה הנכונה.

ביצוע, ליווי ואכיפה

מבצעים את הפעולות הדרושות – מול רשם הפטנטים, מול גורמים מפרים, או בכל צורך משפטי שיתעורר. גם אחרי – אני כאן לכל שאלה או עדכון.

תביעת קניין רוחני

הגנה משפטית מלאה על קניין רוחני

יצרתם משהו? בואו נוודא שהוא מוגן.

במצבים בהם הקניין הרוחני שלך מופר, בין אם מדובר בזכויות יוצרים, פטנטים, פרטיות וכו׳ חשוב להגיש תביעה ולהגן על הנכסים הרוחניים מהר ככל הניתן

מהשלב הרעיוני ועד הרישום והאכיפה – עו"ד אורלי ספיר סחייק דואגת שהזכויות שלך לא יהיו רק על הנייר.

הגנה על קניין רוחני

המלצות - עורך דין קניין רוחני אורלי ספיר סחייק

מאמרים אחרונים

שיימינג ברשת

שיימינג ברשת

הרשתות החברתיות הן כיכר העיר החדשה: פוסט, סטורי או ביקורת בגוגל יכולים לבנות מוניטין — או להרוס אותו ברגע. שיימינג ברשת (ביוש) מתאר פרסום פוגעני שמטרתו להלבין פני אדם או עסק, לפגוע בכבודו או במוניטין שלו. בעידן שבו המידע מתפשט במהירות, חשוב לדעת מה מותר ומה אסור, איך לזהות גבול שנחצה, ומהם הצעדים הנכונים לעצירת […]

לשון הרע בפייסבוק

לשון הרע בפייסבוק

מהי לשון הרע בפייסבוק? ההגדרה המשפטית בקצרה לשון הרע היא פרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הזולת, לבזותו, לפגוע במשרתו, בעסקו או בפרנסתו, או להפוך אותו ללעג. המבחן איננו תחושת הפוגע בלבד, אלא כיצד נתפס הפרסום בעיני אדם סביר. בעולם הדיגיטלי, גם פוסט קצר, תגובה חריפה, תיוג, ממם או סדרת סטוריז עשויים להיחשב כפרסום, כאשר יש […]

רישום פטנט בינלאומי

רישום פטנט בינלאומי

יזמים, חוקרים וחברות ישראליות רבות מבקשים להגן על ההמצאה שלהם בשווקים גלובליים. הביטוי רישום פטנט בינלאומי נשמע כאילו קיים פטנט עולמי אחד, אך בפועל אין פטנט עולמי בודד. קיימת מסגרת בינלאומית בשם PCT המסנכרנת את ההליך ומאפשרת לתכנן נכון את הכניסה למדינות שונות, לקבל משוב מוקדם על הבקשה ולדחות הוצאות כבדות לשלב מאוחר יותר. במדריך […]

הרצאות וכנסים

שאלות נפוצות

זכויות יוצרים

מהי זכות יוצרים?

זכות יוצרים היא זכות משפטית שמוענקת באופן אוטומטי ליוצר של יצירה מקורית. זה נכון למגוון רחב של יצירות כמו ספרותית, מוזיקלית, תוכנה, צילום ועוד. זכות היוצרים מגנה על השימוש ביצירה ללא אישורו המקדים של היוצר

מה שלא מוגן בזכויות יוצרים הם רעיונות, שיטות פעולה, תהליכים, עובדות ונתונים ולמעשה כל תוכן שאין בו מידה של מקוריות. 

כאשר מדובר בבן אדם הזכות קיימת לכל אורך חייו וממשיכה להתקיים ל-70 שנה לאחר מותו. 

כאשר מדובר בתאגיד זכות היוצרים קיימת עד 70 שנה ממועד הפרסום. 

אחד היתרונות של ההגנה שמעניקה זכות יוצרים לעומת זכויות אחרות הוא שהיא אינה טעונה רישום והיא נוצרת באופן אוטומטי. 

זו שאלה יחסית מורכבת. בגדול, ככל והוא הוסיף ליצירה המקורית מידה  שלמקוריות זו אינה נחשב להפרה. אני מציעה לקרוא את המאמר המקיף שכתבתי בנושא זכויות יוצרים.

מהו סימן מסחר?

סימן מסחר הוא כל מילה, לוגו, צליח, צורה, צבע או שילוב בניהם המשמשים לזיהוי של סחורה או שירותים למען הבדלתם מאחרים. 

התשובה החד משמעית היא – כן!

וזאת במידה וסימן המסחר החדש עשוי לגרום לבלבול אצל הצרכנים בין סימן המסחר המקורי לחדש. 

בישראל התוקף הוא 10 שנים וניתן לחדשו בכל פעם ללא הגבלה. 

ההבדל המרכזי הוא שסימן מסחר מוכר היטב זוכה להגנה גם אם לא נרשם וגם מחוץ לתחום המסחרי שבו הוא פועל. 

כן – ניתן לרשום סימן מסחר בינלאומי, אך חשוב להבין שאין "סימן מסחר עולמי אחד". אין גוף אחד שנותן הגנה בכל העולם, אלא קיימת מערכת שמאפשרת רישום אחיד במספר מדינות דרך הליך מרכזי – מערכת מדריד.

האם ניתן לתבוע על לשון הרע שפורסמה באינטרנט?

בהחלט. לשון הרע היא כל פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע במעמדו בעיני אחרים.
כאשר לשון הרע מתפרסמת במרחב הדיגיטלי – כמו בפייסבוק, טוויטר, טיקטוק, בלוגים או תגובות באתרי חדשות – מדובר בפרסום לכל דבר ועניין

לא. עצם העובדה שתמונה זמינה בגוגל או באתר כלשהו לא הופכת אותה לחופשית לשימוש.

רוב התכנים באינטרנט – תמונות, איורים, טקסטים, קטעי וידאו – מוגנים בזכויות יוצרים, גם אם אין סימון מפורש. השימוש בתוכן כזה ללא רישיון או רשות מפורשת עלול להיחשב להפרה ולגרור תביעות.

תלוי. אם הבוט עושה שימוש ישיר ביצירות מוגנות (כמו ספרים, מאמרים, שירים) ללא רישיון – ייתכן שמדובר בהפרת זכויות יוצרים.
השאלה המרכזית היא האם הבוט מצטט, משכפל או מייצר תוכן חדש.

נכון לשנת 2025 – סוגיות של AI, בינה מלאכותית ויצירתיות נגזרת עוד בדיון משפטי, ואין עדיין חקיקה סופית.

בעלי אתרים שמנהלים מידע אישי מחויבים לעמוד בשורה של כללים וחוקים שנועדו להגן על פרטיות המשתמשים, הן לפי חוק הגנת הפרטיות בישראל והן לפי תקנות בינלאומיות כמו ה־GDPR האירופי (כאשר האתר פועל מול משתמשים באיחוד האירופי).

מה נחשב ללשון הרע על פי החוק בישראל?

לשון הרע היא כל פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע במעמדו החברתי או בעסקיו, או לעשותו מטרה לשנאה ולעג. החוק לא מחייב שהנזק אכן התרחש – די בכך שהפרסום עלול היה לגרום לפגיעה כזו, כדי שהדבר ייחשב כלשון הרע.

לא תמיד האמת מגינה. החוק קובע שמפרסם לא יישא באחריות אם התקיימו שני תנאים יחד: שהדברים אמת, ושהיה בפרסום עניין ציבורי ממשי. אם מדובר בפרטים אישיים שאין בהם תועלת ציבורית – ייתכן שהפרסום עדיין ייחשב לשון הרע.

התנצלות בפני הנפגע יכולה להוות שיקול מקל מבחינת בית המשפט, ולעיתים גם להביא ליישוב הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. עם זאת, ההתנצלות לבדה אינה מבטלת את העילה המשפטית – במיוחד אם הפגיעה כבר התרחשה.

מותר להביע ביקורת, כל עוד מדובר בדעה אישית אמיתית, מנומקת, ולא בפגיעה מבזה או האשמה שקרית. ביקורת כגון "לא אהבתי את השירות" נחשבת לגיטימית. אבל טענות כמו "בעל העסק גנב" או "רמאים" – אם אינן נכונות ומוכחות – עלולות להיחשב כלשון הרע.

כן. גם אם לא אתה כתבת את הדברים, עצם שיתוף או הפצה של לשון הרע (שייר, העתקה, תגובה תומכת) עשויה להיחשב לפרסום חדש, ולחשוף אותך לאחריות משפטית. כל אדם נושא באחריות על הדברים שהוא מעביר או מאשר בפומבי.

אילו סוגי המצאות אפשר לרשום כפטנט?

ניתן לרשום פטנט על מוצרים, תהליכים, מכשירים, חומרים כימיים, מערכות ואפילו אלגוריתמים – בתנאי שהם חדשים, שימושיים, ואינם מובנים מאליהם. תוכנות, למשל, עשויות להיות פטנטביליות – אם הן מבצעות פונקציה טכנולוגית ייחודית.

לא ניתן לרשום כפטנט רעיונות מופשטים, תגליות טבעיות, שיטות עסקיות ללא יישום טכנולוגי, תוכן ספרותי או אומנותי, וגם המצאות שנוגדות את תקנת הציבור או המוסר. בנוסף, אם ההמצאה פורסמה לציבור לפני הגשת הבקשה – היא כבר לא נחשבת ל״חדשה״.

בקשת פטנט היא השלב הראשון שבו מגישים את ההמצאה לרישום. היא נבדקת על ידי בוחן פטנטים, ורק לאחר אישור – מתקבל פטנט רשום. במהלך תקופת ההגשה (שיכולה להימשך חודשים או שנים), ניתן לכתוב על ההמצאה "Patent Pending".

בישראל וברוב מדינות העולם, פטנט תקף ל־20 שנה ממועד הגשת הבקשה, בכפוף לתשלום אגרות שנתיות. לאחר פקיעת הפטנט – ההמצאה הופכת לנחלת הכלל, וכל אחד יכול לעשות בה שימוש חופשי.

מה נחשב ל״מידע אישי״ לפי חוק הגנת הפרטיות?

מידע אישי הוא כל פרט שניתן לשייך אותו לאדם מזוהה או בר זיהוי – למשל: שם, תעודת זהות, כתובת, מספר טלפון, כתובת IP, מיקום גיאוגרפי, הקלטה קולית, צילום, או כל מידע שנוגע לאדם פרטי.

באופן עקרוני מותר לצלם אדם במרחב ציבורי, כל עוד הוא לא מצולם במצב מביך או פוגעני. אולם, פרסום התמונות ברשת עלול להיחשב לפגיעה בפרטיות – במיוחד אם האדם המזוהה לא נתן הסכמה, או אם התמונה חושפת מידע אישי או מציגה אותו באור שלילי.

בישראל, מותר לאדם להקליט שיחה אם הוא עצמו צד לשיחה. עם זאת, אסור להפיץ את ההקלטה או להשתמש בה בפומבי ללא הצדקה, ואם נעשה בכך שימוש פוגעני – זה עלול להיחשב לפגיעה בפרטיות ולעוולה אזרחית.

מותר להתקין מצלמות אבטחה במקומות עבודה, אך יש לעשות זאת בשקיפות מלאה ותוך שמירה על איזון בין צרכי הארגון לבין זכות העובדים לפרטיות. צילום בשטחים פרטיים (כמו שירותים או חדרי מנוחה) אסור בהחלט ויכול להיחשב לעבירה פלילית.

יצירת קשר

שעות פעילות

מעלה השיחרור 15, חיפה

יצירת קשר

פנו אלינו לשיחת ייעוץ עם עו״ד אורלי ספיר סחייק

השאירו פרטים ונחזור אליכם