הרבה עסקים מגלים שהם צריכים סימן מסחר רשום רק כשמישהו אחר כבר משתמש בשם שלהם. בשלב הזה ההגנה יקרה יותר, איטית יותר, ולפעמים כבר מאוחר מדי. רישום סימן מסחר הוא אחת ההוצאות המשפטיות הזולות ביחס לנזק שהוא חוסך, בתנאי שעושים אותו נכון: בודקים לפני, בוחרים את הסוגים המתאימים ומנסחים את הבקשה כך שתעבור.

בקצרה: רישום סימן מסחר בישראל נעשה מול רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. התהליך כולל חיפוש מקדים, הגשת בקשה בסוגי מוצרים ושירותים מוגדרים, בחינה, פרסום להתנגדויות במשך שלושה חודשים ורישום. הסימן תקף לעשר שנים מיום הגשת הבקשה, וניתן לחדש אותו כל עשר שנים ללא הגבלה.

למה לרשום סימן מסחר

• זכות בלעדית בכל הארץ. הרישום נותן לכם זכות לשימוש בסימן בסוגים שבהם נרשם, בכל שטח ישראל, ולא רק באזור שבו אתם מוכרים היום.
• אכיפה פשוטה יותר. בלי רישום צריך להוכיח מוניטין כדי לתבוע בעילת גניבת עין, וזה קשה במיוחד לעסק צעיר. עם רישום מספיק להראות שהסימן רשום ושהצד השני משתמש בסימן זהה או דומה.
• כלים נוספים. עיכוב משלוחים מפרים במכס, הליך פלילי נגד זייפנים, ותוכניות הגנת מותג של פלטפורמות כמו Brand Registry של אמזון, שדורשות סימן רשום או בקשה תלויה ועומדת.
• נכס עסקי. סימן רשום אפשר למכור, לתת עליו רישיון ולהציג אותו למשקיעים. בבדיקת נאותות לפני השקעה, מותג לא רשום נחשב סיכון.

מה אפשר לרשום כסימן מסחר

לפי פקודת סימני המסחר, סימן יכול להיות אותיות, ספרות, מילים, דמויות או אותות אחרים, או צירוף שלהם, בצורה דו-ממדית או תלת-ממדית. בפועל נרשמים:

• שם המותג במילים (סימן מילולי), שהוא בדרך כלל ההגנה הרחבה ביותר.
• לוגו או סמליל, עם או בלי מילים.
• סלוגן.
• צורה של מוצר או אריזה, בתנאי שהיא מבחינה ואינה רק פונקציונלית.

מה לא יירשם

סעיף 11 לפקודה מונה סימנים שאינם כשירים לרישום. הבעיות הנפוצות הן:

• סימן תיאורי, שמתאר את המוצר או את איכותו, כמו "טעים" לעוגיות או "מהיר" לשירותי שליחויות. סימן כזה יכול להירשם רק אם הוכח שרכש אופי מבחין בזכות שימוש ממושך.
• מילה גנרית שמשמשת בענף לתיאור המוצר עצמו. גם סימן רשום עלול להפוך לגנרי עם השנים, ועל כך במאמר כשסימן מסחר הופך לשם שכיח.
• שם גאוגרפי שמצביע על מקור המוצר, למעט חריגים.
• סימן מטעה, פוגע בתקנת הציבור או דומה לסמלים רשמיים.
• סימן זהה או דומה לסימן רשום או לבקשה קודמת באותם סוגים או בסוגים קרובים.

שלבי רישום סימן מסחר

שלב 1: חיפוש מקדים

לפני ההגשה בודקים במאגר סימני המסחר של רשות הפטנטים אם יש סימן זהה או דומה בסוגים הרלוונטיים. החיפוש נעשה גם לפי מילים וגם לפי מרכיבים גרפיים, ובודקים גם סימנים שנשמעים דומה. מעבר למאגר כדאי לבדוק בגוגל, ברשתות החברתיות וברשם החברות. שם שמישהו כבר משתמש בו בלי לרשום יכול לגרור התנגדות או טענת גניבת עין גם אם המאגר נקי.

שלב 2: בחירת סוגים

בישראל, כמו ברוב העולם, משתמשים בסיווג הבינלאומי של ניס: 45 סוגים, 34 למוצרים ו-11 לשירותים. משלמים אגרה לכל סוג, ולכן יש פיתוי לבחור מעט סוגים. מנגד, רישום שלא מכסה את מה שאתם באמת מוכרים לא שווה הרבה. גם הניסוח של רשימת המוצרים חשוב: רשימה רחבה מדי מעוררת התנגדויות, ומוצרים שלא תשתמשו בהם חשופים לביטול.

שלב 3: הגשת הבקשה

הבקשה מוגשת באופן מקוון ונדרשים בה פרטי המבקש, הסימן עצמו (וקובץ תמונה אם יש בו מרכיב גרפי), רשימת המוצרים והשירותים והסוגים. כאן מחליטים גם על שם מי הסימן יירשם: על החברה או על בעלי העסק באופן אישי. ההחלטה הזו משפיעה על מכירת העסק בעתיד ועל השאלה מי רשאי לתבוע מפרים. מי שכבר הגיש בקשה בחו"ל בששת החודשים האחרונים יכול לבקש בה דין קדימה.

שלב 4: בחינה

בוחן ברשות הפטנטים בודק אם הסימן כשיר לרישום ואם הוא מתנגש בסימנים קיימים. כשיש בעיה מתקבלת דרישה, ולמבקש יש פרק זמן קצוב להשיב, שאפשר להאריך בתשלום. תשובה טובה יכולה לכלול טיעון משפטי, צמצום של רשימת המוצרים, הסכמה של בעל סימן קודם או ראיות לאופי מבחין שנרכש.

שלב 5: פרסום להתנגדויות

אחרי שהבקשה מתקבלת היא מתפרסמת, ובמשך שלושה חודשים כל מי שסבור שהרישום פוגע בו יכול להגיש התנגדות. על ההליך הזה, משני הצדדים, אפשר לקרוא במאמר התנגדות לרישום סימן מסחר.

שלב 6: רישום וחידוש

כשאין התנגדות, או כשההתנגדות נדחתה, הסימן נרשם ומתקבלת תעודה. הרישום תקף עשר שנים מיום הגשת הבקשה, ומחדשים אותו כל עשר שנים. מהרגע שהסימן רשום אפשר לסמן אותו ב-®. על סימן שלא נרשם מותר להשתמש בסימון ™, אבל אסור להציג אותו כאילו הוא רשום.

כמה עולה לרשום סימן מסחר

העלות הכוללת תלויה בעיקר במספר הסוגים ובשאלה אם הבקשה תעבור חלק או תיתקל בהתנגדות. ההוצאה הגדולה ביותר היא כמעט תמיד בקשה שנכשלה בגלל שלא נעשה חיפוש לפני ההגשה, ואחריה מיתוג מחדש.

כמה זמן לוקח רישום סימן מסחר

בקשה שעוברת בלי דרישות ובלי התנגדות נרשמת בדרך כלל אחרי חודשים ארוכים, בהתאם לעומס ברשות. דרישות של הבוחן מאריכות את התהליך, והתנגדות יכולה להימשך שנים. הנקודה החשובה היא שתוקף הרישום נספר מיום ההגשה. לכן כדאי להגיש מוקדם, עוד לפני ההשקה. את התביעה עצמה על הפרה מכוח הרישום מגישים אחרי שהסימן נרשם.

טעויות נפוצות שעולות כסף

1. לרשום רק את הלוגו. אחרי מיתוג מחדש הלוגו הישן לא שווה הרבה, והשם עצמו לא מוגן.
2. לבחור שם תיאורי ולהיתקע מול הבוחן, או לקבל הגנה צרה מאוד.
3. לרשום על השם הלא נכון: על בעלים אחד כשהעסק שייך לשותפות, או על בעל המניות במקום על החברה.
4. לחכות עד אחרי ההשקה. מישהו אחר יכול להגיש לפניכם.
5. לא להשתמש בסימן. סימן שלא נעשה בו שימוש שלוש שנים חשוף לביטול.
6. לא לעקוב. סימן רשום שלא אוכפים נשחק. כדאי לעקוב אחרי בקשות חדשות שדומות לשלכם ולהגיש התנגדות בזמן.

שאלות נפוצות על רישום סימן מסחר

חייבים עורך דין כדי לרשום סימן מסחר?

לא. החוק מאפשר להגיש לבד. ההבדל מורגש בחיפוש המקדים, בבחירת הסוגים ובמענה לדרישות, שם נופלות רוב הבקשות שהוגשו בלי ליווי.

רשמתי חברה ברשם החברות. השם מוגן?

לא כסימן מסחר. רישום ברשם החברות מאפשר לחברה לפעול בשם הזה, אבל לא נותן זכות בלעדית בשם מול עסקים אחרים בשוק. ההגנה הזו מגיעה מרישום סימן מסחר, או מכוח מוניטין שנבנה.

מה ההבדל בין ™ ל-®?

™ אפשר להציג על כל סימן שאתם משתמשים בו. ® מותר רק על סימן שנרשם בפועל.

הרישום בישראל מגן עליי גם בחו"ל?

לא. סימני מסחר הם טריטוריאליים. על הדרכים להגן על המותג במדינות אחרות אפשר לקרוא במדריך לרישום סימן מסחר בינלאומי.

אפשר לרשום סימן לפני שהעסק התחיל לפעול?

כן, ואפילו מומלץ. צריך רק לתכנן להשתמש בו, כי אחרי שלוש שנים בלי שימוש הסימן חשוף לבקשת ביטול.

ליווי ברישום סימן מסחר

עו"ד אורלי ספיר סחייק מלווה עסקים ברישום סימני מסחר כבר 30 שנה: חיפוש מקדים, בחירת סוגים, הגשה, מענה לבוחן והתנגדויות, וגם רישום בחו"ל. למידע נוסף ראו את עמוד סימני המסחר, או חייגו 04-852-8528.