המצאת שירות – זכויות וחובות
המצאת שירות היא המצאה שהומצאה על ידי עובד במהלך עבודתו אצל מעסיקו, כאשר ההמצאה קשורה לתחום העיסוק של המעסיק או נעשתה תוך שימוש במשאביו.
ההגדרה המשפטית:
לפי חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, סעיף 132, המצאת שירות היא המצאה של עובד שנעשתה עקב עבודתו ובמהלך עבודתו אצל המעסיק. החוק קובע כי, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים, זכות הבעלות על המצאת שירות שייכת למעסיק.
מאפיינים מרכזיים:
- נוצרה במסגרת העבודה – כלומר, לעובד הייתה חובה מתוקף תפקידו להמציא או לחדש.
- נעשה שימוש במשאבי המעסיק – לדוגמה, ציוד, מעבדות, ידע פנימי, או סודות מסחריים.
- נוגעת לתחום הפעילות של המעסיק – אם ההמצאה קשורה ישירות לעיסוק של החברה, היא עשויה להיחשב כהמצאת שירות.
זכות העובד לתמורה:
למרות שהבעלות על ההמצאה שייכת למעסיק כברירת מחדל, העובד עשוי להיות זכאי לתגמול הוגן, אלא אם ויתר על כך בחוזה העבודה. אם יש מחלוקת בנושא, ניתן לפנות לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים לפי חוק הפטנטים.
דוגמאות:
- חוקר במעבדה שמפתח נוסחה חדשה במסגרת פרויקט של החברה.
- מהנדס תוכנה שכותב אלגוריתם חדשני כחלק מתפקידו בחברה.
- עובד שמזהה פתרון טכנולוגי לבעיה עסקית של המעסיק ומשתמש במשאבים של החברה כדי לפתח אותו.
ההבחנה בין המצאת שירות לבין המצאה פרטית (רגילה) תלויה בכמה קריטריונים מרכזיים:
- המצאת שירות (Service Invention) – הזכויות שייכות למעסיק:
מדובר בהמצאה שעומדת בשלושת התנאים המצטברים הבאים:
- נוצרה עקב העבודה – ההמצאה נולדה במסגרת חובות העובד בעבודתו.
- נעשתה במהלך העבודה – כלומר, בזמן העבודה או תוך שימוש במשאבי המעסיק.
- קשורה לתחום העיסוק של המעסיק – ההמצאה היא חלק מתחום הפעילות העסקית של החברה.
דוגמאות:
- מהנדס תוכנה שמפתח אלגוריתם חדש במסגרת עבודתו בחברת הייטק.
- רוקח במעבדה שמגלה פורמולה חדשה בזמן מחקר שהוא עושה כחלק מהגדרת תפקידו.
- מעצב תעשייתי שיוצר מוצר חדשני כחלק מהפרויקטים של החברה.
במקרה כזה, ברירת המחדל היא שהבעלות על ההמצאה שייכת למעסיק, אלא אם הוסכם אחרת.
- המצאה פרטית (לא המצאת שירות) – הזכויות שייכות לעובד:
מדובר בהמצאה שאינה עונה על התנאים של המצאת שירות, ולכן נשארת בבעלותו של העובד.
מתי מדובר בהמצאה פרטית?
- ההמצאה נוצרה מחוץ למסגרת העבודה – לא נדרשה כחלק מהגדרת התפקיד של העובד.
- לא נעשה שימוש במשאבי המעסיק – ההמצאה פותחה מחוץ למקום העבודה, ללא ציוד, מימון, מידע עסקי או סודות מסחריים של החברה.
- ההמצאה אינה קשורה לפעילות העסקית של המעסיק – היא עוסקת בתחום אחר מזה של החברה.
דוגמאות:
- מתכנת שעובד בחברת פיננסים ובזמנו הפנוי מפתח אפליקציה למשחקי מחשב.
- עובד ייצור במפעל פלסטיק שממציא מוצר רפואי חדשני בביתו.
- אדריכל שממציא שיטה חדשה לעיצוב גינות פרטיות, בזמן שאינו עובד בחברת נדל"ן.
במקרה כזה, כל הזכויות שייכות לממציא עצמו.
- מקרים גבוליים – המצאה מעורבת
לפעמים ההמצאה לא נופלת בבירור תחת אחת הקטגוריות, ויכולים להיות עליה מחלוקות משפטיות. למשל:
- עובד שפיתח המצאה מחוץ לשעות העבודה, אך נעזר במשאבי החברה.
- המצאה שאינה קשורה ישירות לתחום עיסוק המעסיק, אך החברה טוענת שהיא נובעת מידע שהעובד רכש במהלך עבודתו.
במקרים כאלה, בית המשפט או הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים לפי חוק הפטנטים עשויים לקבוע אם מדובר בהמצאת שירות, ואם כן – האם העובד זכאי לתמלוגים למרות שהבעלות ניתנת למעסיק.
איך להכריע בין המצאת שירות להמצאה פרטית?
- האם העובד היה מחויב לפתח המצאות כחלק מתפקידו?
- כן → כנראה המצאת שירות.
- לא → יכול להיות המצאה פרטית.
- האם ההמצאה פותחה במהלך שעות העבודה או תוך שימוש במשאבי החברה?
- כן → מחזק טענה של המצאת שירות.
- לא → עשוי להיות המצאה פרטית.
- האם ההמצאה קשורה לפעילות העסקית של החברה?
- כן → מחזק טענה של המצאת שירות.
- לא → מחזק טענה של המצאה פרטית.
אם מדובר במקרה גבולי, מומלץ לבדוק את הסכמי העבודה ולוודא אם יש סעיף הקובע מראש את זכויות המעסיק בהמצאות של העובד.
מה הזכויות של העובד במקרה של אמצאת שירות?
במקרה של המצאת שירות, ברירת המחדל היא שהבעלות על ההמצאה שייכת למעסיק, אך לעובד עדיין יש זכויות מסוימות, בעיקר בנוגע לתמורה כספית על תרומתו להמצאה.
- בעלות על ההמצאה
ככלל, לפי סעיף 132 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, אם המצאה נחשבת להמצאת שירות, המעסיק זכאי לבעלות על הפטנט ולשליטה בכל השימושים המסחריים שלו, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים.
❗ חריג:
אם המעסיק לא דורש בעלות על ההמצאה תוך 6 חודשים מרגע שהעובד הודיע לו עליה, הבעלות נשארת בידי העובד.
- זכות העובד לתגמול הוגן
לפי סעיף 134 לחוק הפטנטים, העובד יכול להיות זכאי לתגמול כספי גם אם הבעלות על ההמצאה עברה למעסיק. אם אין הסכם הקובע אחרת, העובד יכול לפנות לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, שתכריע כמה (אם בכלל) מגיע לו.
איך קובעים אם העובד זכאי לתגמול, ומה גובהו?
אין חוק שמחייב את המעסיק לשלם תמלוגים, אך אם העובד פונה לוועדה, היא עשויה לשקול:
- היקף התרומה של העובד להמצאה
- רמת החדשנות והתרומה של ההמצאה למעסיק
- התועלת הכלכלית שהמעסיק מפיק מהפטנט
- הסכמים קיימים בין העובד למעסיק
פסיקות בתי המשפט הראו כי במקרים מסוימים עובדים קיבלו תמלוגים על המצאותיהם, גם ללא הסכם מפורש.
- חובת גילוי של העובד
אם לעובד יש רעיון להמצאה שעשויה להיות המצאת שירות, הוא חייב להודיע על כך למעסיק בהקדם האפשרי.
אם העובד לא מודיע על ההמצאה, המעסיק עלול לטעון שהעובד הפר את חובתו ואולי אף להגיש נגדו תביעה.
- חובת תום לב הדדית
- המעסיק מחויב לפעול בהגינות ולא לנצל את העובד לרעה.
- העובד מחויב לשתף את המעסיק ולפעול בשקיפות בנוגע להמצאה.
- מה קורה אם העובד פיתח את ההמצאה מחוץ לשעות העבודה?
אם ההמצאה פותחה מחוץ לשעות העבודה וללא שימוש במשאבי המעסיק, העובד עשוי לטעון שהיא המצאה פרטית ולא המצאת שירות.
במקרה כזה, המעסיק יצטרך להוכיח כי ההמצאה קשורה ישירות לעיסוק החברה כדי לתבוע עליה בעלות.
הזכויות של העובד במקרה של המצאת שירות:
✔ זכאות אפשרית לתגמול הוגן – הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים יכולה להחליט שמגיע לו פיצוי.
✔ חובת גילוי למעסיק – על העובד להודיע למעסיק על ההמצאה.
✔ אפשרות למו"מ על תמורה – אם העובד לא ויתר מראש, ניתן לדרוש תגמול.
✔ אם המעסיק לא דורש בעלות תוך 6 חודשים – ההמצאה נשארת אצל העובד.
✔ אם ההמצאה פותחה מחוץ לעבודה וללא קשר למעסיק – ייתכן שהעובד יוכל לשמור עליה לעצמו.
כיצד עובד יכול לאכוף את זכויותיו על המצאת שירות?
אם עובד פיתח המצאת שירות והוא סבור שמגיע לו תגמול או שזכויותיו נפגעו, יש לו מספר דרכים לאכוף את זכויותיו מול המעסיק.
- בדיקת חוזה ההעסקה והסכמים רלוונטיים
שלב ראשון: העובד צריך לבדוק אם יש בחוזה ההעסקה סעיף מיוחד על המצאות.
- אם החוזה מבהיר את הזכויות והתגמולים, העובד צריך לוודא שהמעסיק עומד בהסכם.
- אם אין הסכם מפורש, יש לפנות לחוק הפטנטים ולפסיקות משפטיות כדי לבדוק אם קיימת זכאות לתגמול.
- הודעה רשמית למעסיק על קיום המצאה
חובת גילוי (סעיף 131 לחוק הפטנטים):
העובד חייב להודיע בכתב למעסיק על המצאתו ולוודא שהמעסיק מודע לכך.
- מומלץ לשלוח הודעה מתועדת לדוגמה, מייל עם אישור קבלה.
- אם המעסיק לא מגיב תוך 6 חודשים, ההמצאה עלולה להישאר בבעלות העובד.
- ניהול משא ומתן עם המעסיק
אפשרות להסדיר את הזכויות בהסכמה:
- העובד יכול לדרוש תגמול כספי או הכרה בהמצאתו.
- אם אין הסכם ברור, ניתן לנהל משא ומתן ישיר עם המעסיק על פיצוי, בונוסים או תמלוגים.
- פנייה לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים
⚖ אם המעסיק מסרב לשלם – ניתן לפנות לוועדה לפי סעיף 134 לחוק הפטנטים
תפקידי הוועדה:
- לקבוע אם העובד זכאי לתמורה כספית.
- להחליט על גובה הפיצוי בהתאם לערך ההמצאה ולתרומת העובד.
- למנוע מהמעסיק לקפח את זכויות העובד.
איך פונים לוועדה?
- מגישים בקשה מנומקת בכתב.
- מצרפים מסמכים כמו חוזה ההעסקה, הוכחות על פיתוח ההמצאה, תקשורת עם המעסיק וכו'.
- המעסיק יקבל אפשרות להגיב, והוועדה תקבע אם העובד זכאי לפיצוי ובאיזה סכום.
- פנייה לבית המשפט
⚖ אם המעסיק מפר זכויות (למשל, לא נותן קרדיט, מסרב לתגמל, או משתמש בהמצאה ללא אישור), ניתן להגיש תביעה אזרחית לבית המשפט.
- ניתן לדרוש הכרה בתרומה של העובד או פיצוי כספי על הפרת הזכויות.
- במקרים מסוימים, ניתן לדרוש צו מניעה נגד שימוש לא הוגן בהמצאה.
- פנייה לייעוץ משפטי
כדאי לעובד להתייעץ עם עו"ד המתמחה בקניין רוחני ופטנטים
עורך דין יכול לסייע ב:
- הערכת סיכויי קבלת תמלוגים.
- ניהול משא ומתן מול המעסיק.
- הגשת תביעה לוועדה לפיצויים ותמלוגים ברשות הפטנטים או לבית המשפט.
סיכום – שלבי אכיפת הזכויות
1️⃣ לבדוק את חוזה ההעסקה וההסכמות עם המעסיק.
2️⃣ לשלוח הודעה בכתב למעסיק על קיום ההמצאה.
3️⃣ לנסות לנהל משא ומתן על תגמולים.
4️⃣ אם המעסיק מסרב – לפנות לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים.
5️⃣ אם אין פתרון – להגיש תביעה בבית המשפט.
6️⃣ להיעזר בעורך דין קניין רוחני כדי למקסם את הסיכוי להצלחה.
הזכות לתגמול לעובד לפי חוק הפטנטים
לפי סעיף 134 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, עובד שהמציא המצאת שירות (שהבעלות עליה עברה למעסיק) עשוי להיות זכאי לתגמול הוגן, אלא אם ויתר על זכות זו מראש בהסכם העבודה.
- האם החוק מחייב תשלום תגמול לעובד?
⚖ לא. החוק לא קובע חובה אוטומטית למעסיק לשלם לעובד תמלוגים או פיצוי.
❗ עם זאת, אם אין הסכם שמונע זאת, העובד יכול לפנות לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, שתכריע האם מגיע לו תשלום.
- איך קובעים אם מגיע לעובד תגמול?
אם אין הסכם שמסדיר את הנושא, הוועדה תבחן כמה גורמים מרכזיים, כגון:
התרומה של העובד להמצאה – עד כמה ההמצאה נבעה מהידע או היצירתיות שלו.
התרומה של המעסיק – עד כמה החברה סיפקה תנאים ומשאבים לפיתוח ההמצאה.
הערך הכלכלי של ההמצאה – כמה כסף המעסיק הרוויח (או יכול להרוויח) מהפטנט.
הנוהג בתעשייה – האם מקובל לשלם לעובדים תמלוגים על המצאות מסוג זה.
סעיפים בחוזה העבודה – האם העובד חתם על ויתור מראש על תגמול.
⚖ הוועדה יכולה להכריע אם מגיע תשלום ובאיזה סכום.
- איך עובד יכול לדרוש את התגמול?
אם המעסיק מסרב לשלם, העובד יכול להגיש בקשה לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים.
הבקשה צריכה לכלול:
- תיאור ההמצאה
- מסמכים שמוכיחים את התרומה של העובד
- מידע על הרווחים שהמצאה זו יצרה לחברה
אם המעסיק לא מסכים להחלטת הוועדה – הוא או העובד יכולים לערער לבית המשפט.
- האם יש פסיקות בנושא?
⚖ כן. היו מקרים שבהם בתי המשפט קבעו שהמעסיק חייב לשלם לעובד תגמול, גם אם העובד לא דרש זאת מראש.
בפסקי דין שונים נקבעו מיליוני שקלים לעובדים שפיתחו המצאות חשובות, בייחוד בענפי ההייטק והרפואה.
סיכום – מה העובד צריך לדעת?
✔ אין חובה אוטומטית למעסיק לשלם תגמול, אבל ניתן לדרוש זאת.
✔ הוועדה לענייני פיצויים יכולה לקבוע תשלום הוגן על בסיס תרומת העובד ורווחי המעסיק.
✔ אם אין תגמול – העובד יכול לפנות לוועדה או לבית המשפט.
✔ חשוב לבדוק את חוזה העבודה – ייתכן שהעובד ויתר מראש על תגמולים
