חוק עוולות מסחריות

בישראל יש מערכת חוקים מאוד סבוכה ומי שאינו מתמחה במשפט לרוב מתקשה להבין אותה. מטעם זה, ועל מנת שההדיוט (אדם מן היישוב) יוכל להתמצא במערכת החוקים- בכלל וחוק עוולות מסחריות -בפרט, מצאתי לנכון להבהיר כמה נקודות בחוק הנ"ל .
אין ספק שככל שהשנים עוברות וחולפות, התאמת מערכת החוקים למציאות המשתנה והמאתגרת של חיי המסחר והשווק הדיגיטלי, שמשנה חדשות לבקרים את פניו, לציבור הישראלי ולרוח התקופה.

עוולות מסחריות

חוק עוולות מסחריות הוא חוק נוסף אשר תוקן עם השנים כאשר התיקון המשמעותי שלו התרחש בשנת 1999, מה שאומר שמדובר בתיקון חוק יחסית חדש. שמו המלא של החוק הינו חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 ונכון לרגע זה הנוסח המעודכן של החוק העדכני ביותר הינו מיום14.11.2021. לחוק 4 פרקים וכותרותיהם הם:

1. פרק א': הלכות מסחר לא הוגנות
2. פרק ב': גזל סוד מסחרי
3. פרק ג': נזיקין וסעדים
4. פרק ד': שונות

מטרת חוק עוולות מסחריות

היא להגן על עסקים בישראל מפני פעולות או מעשים לא הוגנים המבוצעים על ידי עסקים אחרים, לרוב מתחרים. פעולות כגון פגיעה ברווחי העסק, פגיעה מוניטין העסק, שמירה על סביבה עסקית הגונה ותרבות מסחר הגונה, אלה הן הפעולות מפניהן החוק בא להגן.

חוק עוולות מסחריות עוסק במספר עוולות מרכזיות, והן:
גניבת עין, תיאור כוזב, התערבות לא הוגנת וגניבת סוד מסחרי לצד הפרת סימן מסחר. כאשר מבצעים עוולה כזו או אחרת מאלו שמנינו לעיל, מדובר בעוולה מסחרית ולהפרה על החוק. ביצוע עוולה כזו תהייה עילה לתביעת נזיקין הטומנת בחובה פיצוי מאוד משמעותי על המעוול, כמו גם קבלת סעד מיידי של צו מניעה זמני , לצורך הפסקת ביצוע העוולה ע"י מתחרה לאלתר.

עוולת גניבת עין

העוולה הראשונה במסגרת חוק עוולות מסחריות בה נדון היא עוולת גניבת עין. מהי גניבת עין? בקצרה מדובר ביצירת מצג שווא על מנת לגנוב את עין הציבור או הלקוח ולגרום להם לחשוב בטעות שמדובר במוצר או שירות של מותג מוכר או חברה מוכרת. כך בדיוק למשל מוצרים רבים נרכשים ומתגלה רק לאחר מכן כי מדובר בזיוף או חיקוי. היכולות כיום לייצר מוצרים זהים הן לא פחות ממדהימות ומעשה שכזה הינו הפרה על החוק. הדרכים השכיחות לביצוע גניבת עין הן לרוב שימוש בסימנים ויזואליים מוכרים המשויכים באופן טבעי לחברה או לשירות מוכר ולא פעם על ידי שימוש בשם. זו אחת הסיבות המרכזיות לרישום סימן מסחר .
המבחן שקבעה הפסיקה להוכחתה של הטעיה הוא מבחן אובייקטיבי לקיומו של חשש סביר שהמצג של הנתבע יגרום לצרכן להתבלבל ולרכוש מוצר של הנתבע, בעוד שהוא סבור שהוא רוכש מוצר של התובעת.

לצורך הוכחת יסוד זה לא נדרשת כוונת הטעיה אלא נדרש להראות קיומה של הטעיה בפועל
ע"א 307/87 מ. וייסברוד ובניו נ' ביח"ר למצרכי חשמל בע"מ פ"ד מ"ד (1) 629.

המשיכה של לקוח הקצה לרכישת מוצר מוכר ואמין היא גבוהה אך פוגעת בכל הצדדים המעורבים. הפגיעה בהכנסות החברה המקורית אליה משויך הסימן ו/או הלוגו או המוצר או השירות היקר היא גבוהה ולעיתים לא ניתן להשתקם ממנה. אין ספק כי לרוב תמיד יהיה מדובר בנזק כספי אך יש לתת את הדעת על הנזקים העתידיים הנוספים וכידוע, פגיעה בשם הטוב של עסק מסחרי ו/או מוצר או שירות ,היא פגיעה מהקשות ביותר עבור חברה או מוצר כי לא תמיד אנשים נחשפים לתיקון או לעובדה שבוצעה גניבת עין ולרוב אנשים נוטים לאבד אמון ולעבור למוצר הבא.

עוולת תיאור כוזב

עוולה זו מתייחסת לפרסומים של מידע לא נכון (מידע כוזב) ופרסום כזה שיפגע באמינותו של אותו עסק או חברה או של חברה מתחרה. כולנו כבר יודעים כמה קל לפרסם דברים כוזבים בעידן של היום ובנגישות הקלה והמיידית אל עבר רשתות חברתיות או כל פלטפורמה אינטרנטית אחרת כגו: טיק טוק, אינסטגרם, יו טיוב ועוד. כאשר מפרסמים מידע כוזב, הפגיעה היא מיידית ולרוב גם קשה מאוד, במיוחד כאשר היא מבוצעת על ידי מתחרים או אלו שכל מטרתם היא להזיק. לצד פגיעה על ידי צד אחר, עוולת תיאור כוזב גם מתייחסת לפרסום מידע כוזב עצמאי. לא פעם, אנו נתקלים במידע כוזב שפרסם עסק על המוצר שלו על מנת להשיג יתרון ובסופו של יום להביא לרכישה של המוצר או השירות ממנו. דוגמה קלאסית היא פרסום כי המוצר עומד בתקן כזה או אחר או שעבר בדיקות כאלו ואחרות כאשר למעשה לא היה מעולם ואולי אפילו נכשל. פרסום כוזב מהווה הפרת סימן מסחר של מותג או חברה והוא עילה לתביעה.

עוולת התערבות לא הוגנת

עוולה נוספת בה עוסק חוק עוולות מסחריות היא עוולת ההתערבות הלא הוגנת. לא פעם, אנו כלקוחות או ספקים, מתקשים להגיע אל העסק בין אם בעקבות חסימת דרכי גישה לבין אם בכל דרך אחרת. כאשר מבוצעת עוולת ההתערבות הלא הוגנת, מדובר בעוולה אזרחית בהתאם לחוק עוולות מסחריות ומהווה עילה לתביעה עם פיצוי משמעותי, ללא הוכחת נזק ע"ס 100,000ש"ח . כאשר מבוצעת התערבות לא הוגנת המקשה על התנהלות העסק, מונעת הגעת לקוחות או ספקים, מדובר בהפרת חוק עוולות מסחריות.

עוולת גזל סוד מסחרי

עוולה זו מדברת למעשה על מקרה בו הסוד המסחרי של עסק נגנב, או בקבלת סוד מסחרי בדרכי מרמה, מכירתו של סוד מסחרי ללא אישור או רשות על ידי בעלי אותו סוד מסחרי וכמובן כל שימוש הנחשב פוגעני בסוד המסחרי של עסק, אדם, ארגון או חברה. חשוב לציין שמדובר אך ורק במקרים שלא ניתנה הסכמה של בעלי הסוד המסחרי וכמובן שמטרת המעשים היא לפגוע ולהסב נזק לבעלי הסוד המסחרי.

לסיכום

חוק עוולות מסחריות נועד להגן על עסקים, מוצרים, שירותים וכדומה מפני 4 עוולות מרכזיות המנויות לעיל. החוק מאפשר קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק של עד לסכום של מאה אלף שקלים, בנוסף החוק מאפשר הוצאת צווים שונים כנגד מי שהפר אותו (בין היתר: צו השמדת נכסים, צו למניעת המשך קיום העוולה ועוד) על מנת לאפשר לנפגע לשקם את העסק שלו או את המוניטין. מעבר לפיצוי ללא הוכחת נזק כמובן, ניתן לתבוע לנזקים גדולים יותר ומומלץ לעשות זאת בליווי של עורך דין מנוסה ומומחה בתחום הקניין הרוחני.

לקבלת מידע נוסף ויעוץ משפטי בנושא ניתן לפנות למשרד עו”ד אורלי ספיר סחייק בטלפון: 04-8528528 | 054-2122878 או להשאיר פרטים ואנו נחזור אליכם.