רישום פטנט בינלאומי

עו"ד אורלי ספיר סחייק

רישום פטנט בינלאומי

עו"ד אורלי ספיר סחייק

מה בעמוד?

roeyz33 | 
27 באוגוסט 2025

יזמים, חוקרים וחברות ישראליות רבות מבקשים להגן על ההמצאה שלהם בשווקים גלובליים. הביטוי רישום פטנט בינלאומי נשמע כאילו קיים פטנט עולמי אחד, אך בפועל אין פטנט עולמי בודד. קיימת מסגרת בינלאומית בשם PCT המסנכרנת את ההליך ומאפשרת לתכנן נכון את הכניסה למדינות שונות, לקבל משוב מוקדם על הבקשה ולדחות הוצאות כבדות לשלב מאוחר יותר.

במדריך זה תמצאו הסבר ברור על מהו רישום פטנט בינלאומי, איך נראה התהליך בפועל, מתי מגישים, כמה זמן זה עשוי לקחת, אילו גורמים משפיעים על העלויות, כיצד לבחור מדינות יעד, ומהן טעויות שכדאי להימנע מהן. לאורך הדרך תקבלו גם טיפים פרקטיים בשפה פשוטה.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. מומלץ לקבל ייעוץ פרטני לפי ההמצאה והיעדים העסקיים.

מהו רישום פטנט בינלאומי?

אין פטנט עולמי יחיד. פטנט הוא זכות טריטוריאלית: הוא תקף רק במדינות שבהן הגשתם בקשה וקיבלתם רישום. רישום פטנט בינלאומי מתייחס בדרך כלל להליך לפי אמנת PCT, Patent Cooperation Treaty, המאפשר להגיש בקשה בינלאומית אחת שמוכרת על ידי מדינות רבות.

בקשת PCT אינה מעניקה פטנט כשלעצמה. היא יוצרת מסגרת אחידה: תאריך הגשה בינלאומי, חיפוש בינלאומי של אמנות קודמות, חוות דעת ראשונית על הסיכויים, ופרסום בינלאומי. לאחר שלב זה אתם בוחרים לאילו מדינות להיכנס ולהמשיך בשלב הלאומי, על פי תוכנית עסקית ותקציב.

יתרון מרכזי של ה‑PCT הוא תזמון: ניתן להגיש אותה בתוך 12 חודשים מהבקשה הראשונה שלכם לפי אמנת פריז, והיא מאריכה את חלון הזמן להגשה במדינות נוספות בכ‑18 חודשים נוספים. כך מרוויחים זמן חשוב לבדיקת שוק, שותפויות ומימון.

רישום פטנט PCT

איך מתבצע התהליך בפועל

שלב ההכנה: אסטרטגיה ותיעוד

לפני שמגישים, חשוב לחדד מהו לב ההמצאה ומה מייחד אותה, להגדיר מדינות יעד פוטנציאליות ולאסוף חומרים טכניים מלאים: תיאורים, שרטוטים, דוגמאות יישום ושימושים אפשריים. חשוב להיות מסודרים, יסודיים ומדויקים על מנת להימנע מהפרה של פטנט. במקביל, בונים אסטרטגיית מדינות ראשונית ותקציב משוער, ומתכננים את הלו״ז סביב מועדי ה‑PCT.

בקשה ראשונה ותאריך בכורה

ברוב המקרים מתחילים בבקשה לאומית ראשונה במדינה אחת. תאריך ההגשה שלה נקרא תאריך בכורה. מרגע זה, יש חלון של 12 חודשים להגיש בקשת PCT או בקשות במדינות אחרות לפי אמנת פריז. שמירה הדוקה על לוחות הזמנים קריטית כדי לא לאבד זכויות.

הגשת בקשת PCT: חיפוש וחוות דעת

בבקשת ה‑PCT תתבצע בדיקה על ידי רשות חיפוש בינלאומית. מתקבל דו״ח חיפוש בינלאומי וחוות דעת כתובה ראשונית על עמידת ההמצאה בקריטריונים כמו חדשנות, התקדמות המצאתית ושמישות תעשייתית. לעיתים תיבחן האפשרות לבצע תיקונים לנוסח התביעות או לבקש בדיקה בינלאומית מוקדמת לקבלת תמונה ברורה יותר לפני הכניסה למדינות.

בשלב זה הבקשה גם מתפרסמת ברמה בינלאומית. הפרסום מקנה שקיפות בשוק ומסייע להעריך תחרות, אך אינו מחליף רישום פטנט במדינות עצמן.

השלב הלאומי: כניסה למדינות היעד

לאחר סיום המסלול הבינלאומי, בוחרים לאילו מדינות להגיש בקשות לאומיות. כאן מתחילות הדרישות הספציפיות: תרגומים לשפות שונות, אגרות רשמיות בכל מדינה, ולעיתים שינויים טכניים לפי הדין המקומי. בשלב הלאומי גם מתנהל הליך הבחינה המהותית מול רשות הפטנטים המקומית.

יתרונות וחסרונות בבקשת PCT

יתרונות מרכזיים

ה‑PCT מאפשר דחייה משמעותית של החלטות יקרות תוך קבלת מידע חשוב על מצב האמנות הקודמות והסיכויים. ההליך הבינלאומי מאחד את המסמכים, צמצום הכפילות ויצירת תשתית אחידה להגשות הלאומיות. עבור ממציאים וסטארטאפים זהו חלון זמן חיוני לבדיקת התכנות עסקית, גיוס והתקשרות עם שותפים.

אתגרים אפשריים

ה‑PCT אינו חוסך את העלויות הלאומיות; הוא בעיקר דוחה אותן. בנוסף, נדרש ניהול זמנים קפדני, עמידה בכללי ניסוח מדויקים והיערכות לתרגומים. יש לבחון בזהירות את ממצאי דו״ח החיפוש ואת חוות הדעת הראשונית כדי לקבל החלטות מושכלות לגבי המדינות.

כמה זה עולה ומה משפיע על התקציב

עלויות רישום פטנט בינלאומי משתנות לפי מספר מדינות היעד, מורכבות ההמצאה, היקף התרגומים והאגרות הרשמיות. גם שכר טרחה מקצועי וצרכים טכניים ייחודיים משפיעים. רבים בוחרים להשתמש בחלון הזמן של ה‑PCT כדי לחדד את ה‑ROI: להסתמך על דו״ח החיפוש, לבחון עניין מסחרי ולהתמקד בשווקים שמייצרים ערך אמיתי.

טיפ תכנוני: ניתן לשרטט מספר תרחישים תקציביים מראש — למשל תרחיש שמרני עם מדינות ליבה בלבד לעומת תרחיש הרחבה — ולקבל החלטה מושכלת סמוך למעבר לשלב הלאומי.

כמה זמן זה לוקח?

לוחות הזמנים העיקריים שנוגעים כמעט לכל מקרה הם 12 חודשים מהבקשה הראשונה להגשת PCT, ולאחר מכן פרק זמן נוסף של כ‑18 חודשים לפני כניסה למדינות נוספות. משך הבחינה בשלב הלאומי משתנה בין מדינה למדינה בהתאם לעומס ולנוהלי הבחינה המקומיים. חשוב לתכנן קדימה ולהשאיר מרווח בטחון לפני מועדים קריטיים.

בחירת מדינות: איך מחליטים לאן להיכנס

בחירת מדינות היא החלטה עסקית לא פחות ממשפטית. כדאי להתבונן על השוק, על שרשרת הערך ועל יכולת האכיפה הצפויה. שאלו היכן נמצאים הלקוחות, הייצור והמתחרים, והאם קיימת רגולציה מקלה או מחמירה בתחום שלכם. מספר עקרונות שיעזרו לכם לקבל החלטה מושכלת:

  • שוקי יעד מסחריים מרכזיים
  • מקומות ייצור וספקים אסטרטגיים
  • נוכחות של מתחרים חזקים
  • עלויות ודרישות תרגום ואגרות
  • יכולת אכיפה ומדיניות פטנטים מקומית

החלטה מודולרית מפחיתה סיכונים: התחילו במדינות הליבה, והוסיפו בהמשך אם הנתונים העסקיים תומכים בכך במסגרת המועדים. על כל פנים לפני קבלת ההחלטה כדאי להתייעץ עם עו"ד פטנטים.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

  • פרסום מוקדם של ההמצאה לפני ההגשה
  • אי עמידה במועד 12 החודשים להגשת PCT
  • תיאור טכני חלקי או עמום מדי
  • התעלמות מממצאי דו״ח החיפוש הבינלאומי
  • בחירת מדינות ללא בחינה עסקית אמיתית

PCT לעומת אמנת פריז: מה ההבדל

אמנת פריז מאפשרת להגיש בקשות במדינות שונות תוך שמירה על תאריך הבכורה מהבקשה הראשונה, אך כל בקשה מוגשת בנפרד בכל מדינה. ה‑PCT, לעומת זאת, מרכז את ההליך לבקשה בינלאומית אחת, כולל חיפוש וחוות דעת ראשונית, ומאריך את חלון ההחלטה לגבי כניסה למדינות נוספות בכ‑18 חודשים מעבר ל‑12 החודשים הראשונים. בשני המקרים הפטנט מתקבל רק בשלב הלאומי במדינות שתבחרו.

עבודה מקצועית וכלים רשמיים

מידע רחב על ההליך הבינלאומי זמין באתר האמנה של ארגון הקניין הרוחני העולמי WIPO. לעיון נוסף ניתן לבקר בעמוד ה‑PCT של WIPO PCT.

למה לבחור בעו״ד אורלי ספיר סחייק

30 שנות ניסיון משפטי וליווי לקוחות במהלכי קבלת החלטות משמעותיים מעניקים שקט וביטחון בהליך מורכב. אורלי ספיר סחייק היא בוגרת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, ומשלבת הבנה משפטית עמוקה עם גישה אנושית ומכבדת.

הלקוח במרכז: הקשבה, בהירות והסברים בשפה פשוטה. מטרת הליווי היא לסייע לכם לתכנן נכון את הדרך — מההכנה והאסטרטגיה, דרך עמידה בלוחות זמנים ועד תיאום עם בעלי מקצוע רלוונטיים לפי הצורך. הדגש הוא על החלטות מבוססות נתונים, מיפוי סיכונים והפחתת אי‑ודאות.

שאלות נפוצות ברישום פטנט בינלאומי

האם אפשר לרשום פטנט עולמי אחד?

לא. אין פטנט עולמי. ניתן להגיש בקשת PCT ולקבל מסגרת בינלאומית אחידה, אך פטנט מוענק רק במדינות שתבחרו בשלב הלאומי.

מתי מגישים בקשת PCT?

בדרך כלל בתוך 12 חודשים מתאריך הבכורה של הבקשה הראשונה. שמירה על המועד חיונית כדי לשמור על הזכויות.

האם בקשת PCT מעניקה פטנט?

לא. ה‑PCT מעניק תאריך הגשה בינלאומי, דו״ח חיפוש וחוות דעת, ונותן חלון זמן לפני ההגשות הלאומיות. הפטנט עצמו יתקבל, אם יתקבל, בכל מדינה בנפרד.

כמה זה עולה?

העלות משתנה לפי מספר המדינות, היקף התרגומים, האגרות ושכר הטרחה. ה‑PCT מסייע לדחות הוצאות גדולות לשלב מאוחר יותר, לאחר קבלת מידע ראשוני על הסיכויים.

מה ההבדל בין אמנת פריז ל‑PCT?

אמנת פריז שומרת על תאריך הבכורה בעת הגשה במדינות שונות; ה‑PCT יוצר בקשה בינלאומית אחת עם חיפוש וחוות דעת, ומאריך את חלון ההחלטה למדינות נוספות בכ‑18 חודשים.

סיכום והמשך הדרך

רישום פטנט בינלאומי הוא מהלך אסטרטגי שמחבר בין משפט, טכנולוגיה ועסקים. אמנת PCT מאפשרת לכם לקבל תמונת מצב ראשונית, לתזמן נכון החלטות ולהתמקד בשווקים שמייצרים ערך. אם אתם שוקלים הגשה בינלאומית וזקוקים לליווי סדור, אנושי ומקצועי, עו״ד אורלי ספיר סחייק תשמח לשוחח, להכיר את ההמצאה שלכם ולהתוות יחד נתיב מותאם לצרכים שלכם.

לקבלת מידע נוסף ויעוץ משפטי בנושא – ניתן לפנות למשרד עו”ד אורלי ספיר סחייק בטלפון: 054-212-2878 או להשאיר פרטים ואנו נחזור אליכם.

תמונה של עורכת דין אורלי ספיר סחייק
עורכת דין אורלי ספיר סחייק

עו״ד אורלי ספיר סחייק, בוגרת משפטים מאוניברסיטת ת״א, בעלת מעל 30 שנות ניסיון וראש משרד עורכי דין פעיל.
מומחית לדיני אינטרנט, קניין רוחני, פטנטים, סימני מסחר וזכויות יוצרים.
מייצגת יזמים וסטארטאפים, מלווה מיזמים באקדמיה ובתחום החברתי-טכנולוגי.
מרצה ומובילה ציבורית בתחומה, עם הישגים משפטיים בולטים ומאות לקוחות מרוצים.

שעות פעילות

מעלה השיחרור 15, חיפה

יצירת קשר

פנו אלינו לשיחת ייעוץ עם עו״ד אורלי ספיר סחייק

השאירו פרטים ונחזור אליכם