יזמים רבים שואלים אם מספיק לכתוב על המוצר Patent Pending כדי להרחיק מתחרים. התשובה הקצרה: לרוב לא. הסימון מעיד שהוגשה בקשת פטנט ושההליך עדיין פתוח, אבל כשלעצמו הוא לא נותן מונופול משפטי. את הפרת הפטנט אפשר לאכוף רק אחרי שהפטנט ניתן. ובכל זאת, Patent Pending שמשתמשים בו נכון, כחלק מאסטרטגיה של רישום פטנט בינלאומי, מרתיע מתחרים, בונה אמון מול משקיעים, ויכול אפילו לזכות בפיצוי על התקופה שלפני מתן הפטנט.
בקצרה: Patent Pending פירושו שהוגשה בקשת פטנט שעדיין לא הוכרעה. בתקופה הזו אי אפשר לתבוע על הפרה. אחרי שהבקשה מתפרסמת, ובדרך כלל זה קורה 18 חודשים מתאריך הקדימה, החוק בישראל ובארה"ב מאפשר לקבל בדיעבד תמלוג סביר על שימוש שנעשה מאז הפרסום. התנאי הוא שהפטנט שניתן בסוף דומה במהותו לבקשה שפורסמה.
מה זה Patent Pending
Patent Pending הוא סטטוס של המצאה שנמצאת בבחינה ברשות פטנטים אחרי שהוגשה עליה בקשה. הוא מתחיל ביום ההגשה ונמשך עד שהבקשה מתקבלת והפטנט ניתן, או עד שהיא נדחית או ננטשת. הסטטוס יכול לנבוע מבקשה מלאה או מבקשה זמנית (provisional) המקובלת בארה"ב.
בקשה זמנית (Provisional): קרש קפיצה עם שעון מתקתק
בקשה זמנית בארה"ב מאפשרת לסמן Patent Pending מהר וזול יחסית, לבדוק את המוצר בשוק ולהמשיך לפתח, עד שמגישים בקשה מלאה. בקשה כזו לא נבחנת, והיא תקפה 12 חודשים בלבד. מי שלא מגיש בתוך השנה הזו בקשה מלאה, או בקשה בינלאומית לפי אמנת ה-PCT, מאבד את התאריך.
גם מי שמגיש קודם בישראל עובד לפי שעון דומה. לפי אמנת פריז, יש 12 חודשים מהבקשה הראשונה להגיש בחו"ל ולשמור על תאריך הקדימה. בקשת PCT דוחה את ההחלטה על המדינות לרוב ל-30 עד 31 חודשים מתאריך הקדימה. אם הבקשה הזמנית ממהרת לתפוס תאריך ומנוסחת בחיפזון, היא עלולה לא לתמוך בטענות של הבקשה המלאה, ואז התאריך המוקדם לא באמת מגן. לכן צריך לתכנן אותה בקפידה. רקע נוסף נמצא במאמרים על רישום פטנט ועל הגנה על קניין רוחני.
אילו זכויות יש לכם לפני שהפטנט ניתן
כאן נמצא היתרון שהרבה יזמים לא מכירים:
- בישראל: בקשות פטנט מתפרסמות 18 חודשים מתאריך הקדימה. לפי סעיף 179 לחוק הפטנטים, אחרי שהפטנט ניתן אפשר לתבוע פיצוי על הפרה שהתרחשה בתקופה שבין הפרסום המוקדם לבין פרסום קבלת הבקשה. הפיצוי מחושב לפי התמלוג הסביר שהמפר היה משלם אילו קיבל רישיון, והוא ניתן רק אם ההמצאה בפטנט שניתן זהה במהותה להמצאה שבבקשה שפורסמה.
- בארה"ב: מנגנון דומה, "provisional rights", מאפשר לקבל תמלוג סביר על שימוש שנעשה אחרי פרסום הבקשה. התנאים הם שהטענות בפטנט שניתן זהות במהותן לטענות שפורסמו, ושהמפר קיבל הודעה בפועל על הבקשה.
- לפני הפרסום: אין זכות מכוח הבקשה. ההגנה בשלב הזה היא סודיות, הסכמי סודיות והגנה על סוד מסחרי.
המשמעות המעשית: כשמגלים מתחרה שמעתיק בזמן שהבקשה פתוחה ופורסמה, כדאי לשלוח לו הודעה מסודרת על קיום הבקשה. ההודעה הזו היא שמאפשרת בהמשך לדרוש פיצוי רטרואקטיבי, והיא גם גורמת לרוב המתחרים לחשוב פעמיים.
אפשר לתבוע מתחרה בזמן שהבקשה תלויה?
תביעת הפרת פטנט אפשר להגיש רק אחרי שהפטנט ניתן. סימון Patent Pending כשלעצמו אינו עילה לתביעה. חברות מסודרות נוטות להעריך את הסיכון ולחכות שהתמונה תתבהר. אבל העתקה וגניבת פטנט אפשריות גם בתקופה הזו, ולפעמים יש עילות אחרות כבר עכשיו:
- הפרת הסכם סודיות, כשהמתחרה הוא שותף, ספק או עובד לשעבר שנחשף להמצאה.
- גזל סוד מסחרי, כשהמידע הגיע אליו שלא כדין.
- גניבת עין או הפרת עיצוב, כשהועתק גם המראה של המוצר ולא רק הפתרון הטכני.
איך Patent Pending בכל זאת מרתיע
כשיש התאמה בין המוצר לשוק, תיעוד הנדסי קפדני ובקשה מנוסחת היטב, מתחרים זהירים יעדיפו לפתח חלופות. הם לא יודעים אילו טענות יאושרו בסוף, וחשוף לפיצוי רטרואקטיבי מי שמשקיע בייצור ומתברר שהבקשה התקבלה. גם שותפים מסחריים ולקוחות ארגוניים מרגישים בנוח יותר כשיש אינדיקציה להליך רישום. ובבדיקת נאותות לפני השקעה, בקשה תלויה ומנוסחת היטב היא נכס. ראו בדיקת קניין רוחני לפני השקעה בסטארטאפ.
מתי Patent Pending עלול להזיק
- ביטחון יתר. בקשה דלה לא מרתיעה איש. חשיפה לא מבוקרת של פרטי ההמצאה עוזרת למתחרים ללמוד, והזנחת מועדים יוצרת חורים בהגנה.
- פרסום לפני הגשה. בישראל ובאירופה אין, ככלל, תקופת חסד לפרסום עצמי. הצגה של ההמצאה בכנס, באתר או בקמפיין לפני הגשת הבקשה עלולה לפגוע בחידוש ולסכל את הפטנט. בארה"ב יש תקופת חסד של שנה, אבל היא לא עוזרת במדינות אחרות.
- סימון לא נכון. אסור לסמן Patent Pending כשאין בקשה תלויה, וגם לא אחרי שהבקשה ננטשה או נדחתה. בארה"ב סימון כוזב הוא עילה לתביעה, ובישראל הצגה מטעה עלולה להיחשב תיאור כוזב לפי חוק עוולות מסחריות.
בשווקים מוסדרים מצפים לראות אסמכתאות ואסטרטגיית רישום מסודרת, לא רק סימון על האריזה.
כמה זמן נמשך Patent Pending
כל עוד הבקשה פתוחה ותקפה. בחינה של בקשת פטנט נמשכת לרוב כמה שנים, תלוי בתחום, במדינה ובמספר הסבבים מול הבוחן. יש דרכים לקצר את הזמן: בקשה להאצת בחינה במקרים מתאימים, ותוכנית PPH, שמאפשרת להשתמש בתוצאות חיוביות ממדינה אחת כדי לזרז בחינה במדינה אחרת. בסוף ההליך הסטטוס משתנה לפטנט רשום או לבקשה שנדחתה, והסימון על המוצר צריך להשתנות בהתאם.
צ'קליסט ליזם בתקופת Patent Pending
- לחתום על הסכמי סודיות לפני כל חשיפה לספקים, משקיעים ושותפים.
- לא לפרסם פרטים טכניים לפני הגשת הבקשה.
- לשמור תיעוד הנדסי מסודר עם תאריכים.
- לרשום ביומן את המועד של 12 החודשים להחלטה על הגשה בחו"ל.
- לעקוב אחרי בקשות ופרסומים של מתחרים בתחום.
- לשלוח הודעה מסודרת למעתיקים אחרי פרסום הבקשה.
- לעדכן את הסימון על המוצר כשהסטטוס משתנה.
שאלות נפוצות על Patent Pending
מה ההבדל בין Patent Pending לבקשה זמנית?
Patent Pending הוא הסטטוס הכללי אחרי הגשת בקשה. בקשה זמנית היא אחד הנתיבים להגיע אליו, בעיקר בארה"ב, ומטרתה לפתוח חלון זמן לפני הגשה מלאה.
כמה זמן הסימון בתוקף?
כל עוד יש בקשת פטנט פתוחה ותקפה לגבי ההמצאה. בסוף ההליך מעדכנים את הסימון לפטנט רשום, עם מספר הפטנט, או מסירים אותו.
אפשר לאכוף Patent Pending?
לא ישירות. תביעת הפרה מוגשת אחרי שהפטנט ניתן. אבל אחרי פרסום הבקשה אפשר לבנות זכות לפיצוי רטרואקטיבי, ובתקופה הזו כדאי לבסס תשתית ראייתית ולשפר את המוצר.
הסימון עוזר מול משקיעים?
ברוב המקרים כן, במיוחד כשהוא מגובה באסטרטגיית קניין רוחני ברורה. משקיעים יבקשו לראות את הבקשה עצמה, ושקיפות לגבי התהליך והסיכונים חשובה לא פחות מהסימון.
חייבים לסמן Patent Pending?
לא. לסימון אין תוקף משפטי מחייב כשלעצמו. זה כלי תקשורתי ומרתיע. אחרי מתן הפטנט, לסימון נכון של מספר הפטנט על המוצר יש משמעות משפטית, למשל לעניין פיצויים בארה"ב.
אסטרטגיית פטנטים שמתאימה למוצר שלכם
Patent Pending לבדו לא עוצר תחרות, אבל הוא כלי חשוב בניהול סיכונים ובהובלת השוק כשמיישמים אותו נכון. עו"ד אורלי ספיר סחייק, בוגרת משפטים מאוניברסיטת תל אביב עם 30 שנות ניסיון, מלווה יזמים וסטארטאפים בגישה אנושית וקשובה, ומבינה גם את הטכנולוגיה וגם את העסק. לקביעת פגישה ראו עמוד יצירת הקשר, או חייגו 04-852-8528. מידע נוסף בעמוד עורך דין פטנטים.
