סוד מסחרי

גניבת סוד מסחרי ו/או שימוש בו ללא רישום מוגדר כעוולה מסחרית בחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט- 1999.

סוד מסחרי מוגדר בחוק: מידע סודי מכל סוג שאינו נחלת הרבים, ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על-ידי אחרים.

אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.

הקביעה אם מדובר בסוד משלבת בתוכה קביעות שבעובדה עם מסקנות שבדין.

כלומר: מידע שהפך לנחלת הרבים (קרי: לציבור) לא ייחשב למידע סודי, גם אם בעבר היה נחשב למידע כזה.

בנוסף- אם המידע ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים- גם אז לא ייחשב למידע סודי.

כך שבתוך ההגדרה של סוד מסחרי גלומה ההוראה שעל בעל הסוד לנקוט באמצעים לשמירה על סודו. כאן, מתעוררת השאלה- אם ומתי ולמי חשיפת הסוד לעובדים של בעל העסק ו/או החברה, עדיין יעמדו במבחן הנקיטה באמצעים לשמירת הסוד.

כאן תשאל השאלה למי נחשף לסוד?

האם החשיפה של העובד היא הכרחית לצורך עבודתו אם לאוו? עד כמה תפקידו של העובד מחייב את חשיפתו לסוד?

ברור שסוד מסחרי שלא נעשה בו שימוש לא ממצה את הייתרון שבו.

מאחר וסודיותו נבחנת ע"י השאלה האם הוא מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו.

אם לא- הרי ששוב לא מדובר בסוד מסחרי.

ענינו הרואות כי על מנת שמידע, או תרשים, או נוסחה או תוכנית ייחשבו לסוד מסחרי עליהם לעמוד במבחנים הנ"ל.

בשאלת קיומו של סוד מסחרי יש לאזן בין מס' זכויות.

מצד אחד – עומדים הזכות לחופש העיסוק, עקרון התחרות החופשית, זרימת ידע ומידע העומדים ביסוד כל התקדמות והתפתחות וזכות העובד ליטול עמו אם אשר למד במקצוע שהפך לחלק מהכשרתו המקצועית.

מצד שני- עומד אינטרס בעל עסק להגנה על זכויותיו המסחריות, על הידע, הזמן המשאבים שהוא השקיע בעסקו, על שיטות ייצור שפיתח ועל מכלול המרכיבים המהווים את עסקו והופכים לקניינו הפרטי.

מבחינה הערכית נורמטיבית מוצדקת ההגנה על סוד מסחרי כביטוי לדרישת הגינות ותום לב בין בני אדם גם במסגרת יחסי מסחר.

בג"צ 1683/93 יבין פלסט בע"מ נ ביה"ד הארצי לעבודה: יש הרואים בסוד מסחרי קניין יש הרואים בו זכות כלפי איש או אנשים מסויימים על סמך חוזה אתם או על סמך דינים הנוגעים ליחסים מסויימים בלבד.

יש הרואים בהגנה על הסוד המסחרי- בכל הנוגע ליחסי עובד מעביד- תנאי מכללא בחוזה.

ויש הרואים בה חובה הנגזרת מעקרון תום הלב.

מקובל על הכל כי הסוד המסחרי " קיים" במשפט וכי המשפט מספק אמצעים להגנתו מפני ניצולו ללא הסכמת הזכאי לו.

בת"א 184/93 זנלכל בע"מ נ' פרי טעים בע"מ סקר הנשיא וינוגרד את סוגיית הסוד המסחרי:

"סוד מקצועי כולל כל נוסחה, תוכנית, אמצאה או צירוף של מידע אשר אדם עושה בהם שימוש בעסקו והנותנים לו הזדמנות להשיג עדיפות על פני מתחריו החסרים אותו סוד."

סוד יכול להיות נוסחה לתרכובת כימית, תהליך ייצור, תרשים או תכנית או כל אמצאה אחרת אפילו רשימת לקוחות או רשימת ספקים.

הנשיא וינוגרד: "אין צורך שהידע יהיה סודי לחלוטין, הסוד יכול להיות גלוי או ידוע לעובדים המתעסקים בו, ולהישאר סודי כלפי זרים, שאינם יכולים להשיגו"

ידיעת הציבור

שיווק של מוצר לציבור הרחב אינו הופך את הליך ייצורו לנחלת הכלל, גם אם האינפורמציה ידועה לציבור, עדיין יכול בעליה להיות ראוי להגנה בגין האופן שבו השתמש בידע הציבורי לייצר מוצר ולהשיג תוצאה ספציפית, אם אין גישה לאינפורמציה זו ללא מאמץ והשקעת עבודה.

מה שהופך את המידע לסודי הוא העובדה שיוצר המסמך השתמש בשכלו ובדרך זו יצר תוצאה היכולה להתקבל רק על-ידי מי שעובר בעצמו אותו תהליך.

ע"א 312/74 החברה לכבלים ולחוטי חשמל נ' מרטין ואח'.

השופט ברנזון: "ראשית לכל יש להזכיר את ההבדל הגדול בין חובת השמירה של העובד על סודות מקצועיים וידע סודי של המעביד לבין הגבלת חופש העיסוק של העובד לאחר פרישתו מעבודה אצל אותו מעביד.

הסודות המקצועיים והידע הסודי הם זכויות קניניות של בעליהם ואסור לעובד להשתמש בהם לצרכיו או לגלותם לאחרים במפורש ואם לאו.

חובה זו לשמור סוד היא חובה מוחלטת ובגדר תנאי מכללא הנובע מעצם יחסי עובד מעביד."

חובת העובד לשמור על סוד מקצועי אינה מוגבלת בזמן והיא נמשכת כל עוד לא הפכו הסודות המקצועיים לנחלת הכלל, או, במילים אחרות, נפסקת החובה מאז שהסודות הפכו לנחלת הכלל.

ע"א 155/80 רב בריח נ' אמגאר: בענף ההיטק, קניינה הרוחני של החברה הוא אחד מנכסיה החשובים ביותר וחברות ההיטק משקיעות בו ממון רב.

ע"א 164/99 פרומר וצ'ק פוינט נ' רדגארד בע"מ נאמר ע"י כבוד השופט פליטמן: יש לפרט את תניית הגבלת חופש העיסוק בחוזה עבודה על דרך הצמצום.

אך אין להתעלם מאינטרס אמיתי של המעביד לקיום עסקו, אותו אינטרס ראוי להגנה, כאשר המעביד הוא זה המצוי בעמדת נחיתות לנוכח התחרות בלתי הוגנת בו של עובדו לשעבר.

יש לאזן כראוי בין שני האינטרסים.

מול עיקרון חופש העיסוק עומד עיקרון חשוב לא פחות – עקרון כיבוד הסכמים הנובע מחופש ההתקשרות וכיבוד אוטונימיה– רצון הפרט עפ"י חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

ע"א 1371/90 דמתי ואח' נ' מנור ואח'.

הסוד המקצועי אינו רק ה"מוצר" הנמכר לכל אלא הוא הליך פיתוחו, הידוע רק למפתחיו.

ע"א 1142/92 פס"ד ורגוס נ' כרמקס.

האינטרס הטיפוסי של בעל הסוד הוא רכושי מובהק, להינות מהיתרון ע"י ניצול עצמי או ע"י העברתו בתמורה.

כאשר העובד משתמש במידע סודי שרכש אצל מעבידו תוך הפרת חובת האמון יש להגן על אותו מידע אף שהפועל היוצא מנטילת המידע מהמעביד והשימוש בו הם, תחרות בלתי הוגנת.

השופטת שטרסברג כהן: הסוד יכול להיות גלוי או ידוע לעובדים המתעסקים בו ואף על פי כן, להישאר סודי כלפי זרים היכולים להשיגו רק בקשיים מסויימים, סודיות הסוד היא יחסית ואין צורך שיהיה סודי באופן מוחלט.

חובת האמון בין עובד ומעביד אינה משתרעת רק על שמירה על סודות מסחריים של המעביד.

האיסור על שימוש במידע סודי של המעביד חל גם על מידע אחר שאינו בגדר סוד מסחרי.

גזל סוד מסחרי

סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות קובע כי לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.

מהו גזל סוד מסחרי?

גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:

1. נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים.

2. או שימוש בסוד על ידי הנוטל.

אין זה משנה אם הסוד ניטל מבעליו או מצד ג', שהסוד המסחרי- נמצא בידיעתו.

3. קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע בעת הקבלה או השימוש כי הסוד הועבר אליו באופן אסור.

מהו שימוש?

שימוש הוגדר בחוק לרבות העברה לאחר.

חזקת השימוש

חזקה על אדם כי השתמש בסוד מסחרי אם התקיימו שני התנאים הבאים:

(1) הסוד המסחרי הגיע לידיעתו של האדם או שהיתה לו גישה אליו.

(2) המידע שבו השתמש דומה דמיון מהותי למידע נושא הסוד המסחרי.

הפיצוי במקרה של גזל סוד מסחרי

מי שגוזל סוד מסחרי מאחר עלול, עפ"י בקשת התובע, שבית המשפט יפסוק נגדו פיצויים ללא הוכחת נזק , בסכום שלא יעלה על 100,000 ₪.

סעד נוסף שניתן לעתור בבימ"ש הוא צו שימנע מהגזלן מלהשתמש בסוד שגזל.

צו מניעה הוא צו שניתן לקבל גם במעמד צד אחד, כלומר ללא נוכחות מי שגזל את הסוד.

מה התרופה לגזל סוד מסחרי

אם במסגרת העבודה יש לחשוף את הסוד בפני צד ג', יש לדאוג לניסוח הסכם סודיות שיכול להגן על מי שחשף את הסוד, מפני הפרתו ו/או שימוש בו ו/או פרסום הסוד.

לשם כך יש לפנות לעורך דין הבקיא בתחום הקניין הרוחני לצורך ניסוח הסכם סודיות ו/או הסכם רחב יותר שיאפשר את חשיפת הידע במסגרת יחסי המסחר שבין הצדדים וגם יאפשר שמירה על הסוד המסחרי.

לקבלת מידע נוסף ויעוץ משפטי בנושא ניתן לפנות למשרד עו”ד אורלי ספיר סחייק בטלפון: 04-8528528 | 054-2122878 או להשאיר פרטים ואנו נחזור אליכם.

מאמרים משפטיים נוספים

מהו הסכם סודיות nda

הסכם סודיות NDA

הסכם סודיות NDA ראשי תיבות בלעז נקרא – Non Disclosure Agreement זהו מסמך משפטי בו הצדדים מתחייבים לשמור בסודיות את המידע שמועבר ביניהם שהוא סודי

לקריאה »
עורך דין דיני אינטרנט

דיני אינטרנט

ההתפתחות הטכנולוגית, הריחוק החברתי שנכפה עלינו עקב מגיפת הקורונה והצורך להמשיך ולקיים קשר עם חברים, קולגות למקצוע, לקוחות, קונים- יצרו צורך גבוהה יותר לשימוש במרשתת

לקריאה »
חוק העיצובים מידע משפטי

חוק העיצובים

פקודת המדגמים נטמעה ב-חוק העיצובים. דיני עיצובים הם שקולים לדיני מדגמים. התכלית הבסיסית של חוק העיצובים הוא עידוד פיתוחם של עיצובים חדשים לטובת הציבור. קיימים

לקריאה »