חוק העיצובים

פקודת המדגמים נטמעה ב-חוק העיצובים.

דיני עיצובים הם שקולים לדיני מדגמים.

התכלית הבסיסית של חוק העיצובים הוא עידוד פיתוחם של עיצובים חדשים לטובת הציבור.

קיימים עוד שני אינטרסים שהחוק מגן עליהם: עידוד בעלי עסקים קטנים – מעצבים שפועלים לבדם, וקידום הוודאות בתחום העיצובים בישראל והתאמת הדין להתפתחויות הטכנולוגיות שחלו בתחום זה.

החוק החדש עונה להתפתחות הטכנולוגית והתרחבות השימוש בעיצוב שאינו מוחשי.

השינויים ב-חוק העיצובים, תשע"ז – 2017 לעומת פקודת הפטנטים והמדגמים המנדטורית משנת 1924: המונח "חפץ" שונה למונח "מוצר", כלומר תחת ההגדרה של מוצר יש גם מוצרים לא מוחשיים, כגון: תצוגת מסך, סימן גרפי וכדומה.

"מוצר" כולל מערכת של פריטים

והכוונה לשני פריטים לפחות, שמתקיימים לגביהם שלושת התנאים הבאים:

(1)   הם מאותו סוג

(2)   מאפייניהם החזותיים נבדלים זה מזה רק בפרטים שאינם מהותיים.

(3)   באופן רגיל הם מוצעים למכירה יחד או מיועדים לשימוש ביחד.

לדוגמא: מערכת כלי תה, מערכת כלי שח מט וכו'. הם כולם יחשבו כ"מוצר" אחד הניתן לרישום ככזה.

ההגנה למי שרושם עיצוב הוארכה מ – 15 שנה ל – 25 שנים.

חידוש נוסף הוא מתן הגנה לעיצובים לא רשומים. ההגנה היא ל – 3 שנים ממועד המכירה או הפרסום בארץ או בחו"ל, שהוא המועד הקובע, ובתנאי שהעיצוב חדש בעל אופי ייחודי, והכל בהתאם להוראות החוק.

ובתנאי שהמוצר נושא העיצוב הוצע למכירה או הופץ בציבור באופן מסחרי בידי בעל העיצוב או מי מטעמו, לרבות באמצעות האינטרנט בתוך 6 חודשים מהמועד הקובע.

החוק מוסיף תקופת חסד בת 12 חודשים מתאריך חשיפת המוצר ועד לרישומו לעיצוב. בפרק זמן זה בודק בעל המדגם את תגובת השוק למדגם, מגייס כספים לשם פיתוח וכדומה. כך מאפשר החוק לבעל המוצר לחשוף את המוצר החדש לשוק, מבלי לפגוע בתנאי החדשנות הדרוש לרישומו של העיצוב.

היה וקיימת הפרת עיצוב רשום או לא רשום רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪.

יוצא איפוא שחוק העיצובים מספק למעצבים כלים עדכניים ל-הגנה על עיצובים ושמירה על זכויותיהם במטרה לעודד חדשנות עיצובית.

החוק מעצים את ההגנה מפני העתקה, זיוף או גניבה של יצירה.

מדובר בבשורה חשובה למעצבים תעשייתיים, גרפיים, מעצבי אופנה, תכשיטים ועוד.

ההתפתחות הטכנולוגית הובילה להיווצרות סוגים שונים של מוצרים חדשים, כגון: אייקונים (צלמיות), גופנים (פונטים) ותצוגות מסך מעוצבות על מכשירי סמארטפון.

לחוק יש מטרות נוספות, כפי שנוסחו ע"י משרד המשפטים: הגנה על עיצובים שחיי המדף שלהם עונתיים וקצרים, כמו: ביגוד, שלא כלכלי לרשום אותם.

להקל על מעצבים שהם בעלי עסקים קטנים שאינם מודעים לצורך ברישום ולחזק את האינטרס הציבורי בפיתוח עיצובים חדשים.

אחת הבשורות בחקיקה החדשה, שגם עיצוב שלא נרשם בפנקס הפטנטים והמדגמים – יזכה להגנה מפני העתקה לשלוש שנים.

עד לחקיקה הזו ניתן היה להגן על עיצוב לא רשום ע"י שימוש בקונסטרוקציה של עשיית עושר ולא במשפט, גניבת עין כעוולה מסחרית ועוד.

באופן הזה החוק יוצר וודאות ומשפר את מעמדם של המעצבים, שלא אחת נקלעו למצב שיצירותיהם הועתקו או נגנבו והם לא הצליחו לעמוד ברף של הוכחה שהחקיין עשה עושר ולא משפט, או ביצוע גניבת עין.

בכך ניתנת הגנה גם לבעלי מדגמים שלא היו מודעים להגנה שמעניק החוק ליצירותיהם, או שהם אינם בעלי יכולת כלכלית להגן עליהם.

מאחר וישראל היא מדינה מהמתקדמות בעולם בכל הנוגע לפיתוח טכנולוגיות ועיצובים חדשים, השינויים בחוק החדש התבקשו.

חשוב להדגיש כי ההגנה ניתנת עבור מאפיינים אסתטיים עיצוביים של המוצר בלבד, להבדיל מהמאפיינים הפונקציונליים שלו.

כלומר, במידה ומראה המוצר או חלק ממנו, נובע אך ורק מהפעולה שלשמה יועד המוצר ואין דרך נוספת לעצב אותו, אזי המוצר לא יהיה כשיר לרישום כעיצוב.

על מנת שעיצוב יהיה כשיר להגנה על פי החוק עליו לעמוד בשני תנאים מצטברים: על העיצוב להיות חדש ובעל אופי ייחודי.

דרישת החידוש על פי החוק משמעותה שהעיצוב לא פורסם בציבור בישראל או במדינות אחרות בעולם, כגון: פרסום בכתב עת או באתר אינטרנט וגם הפצת מוצר הנושא את העיצוב נחשבים כפרסום.

החוק מקנה תקופת חסד של 12 חודשים שמאפשר פרסום מדגם לאחר שפורסם.

דרישת האופי הייחודי עפ"י החוק, משמעותה שהרושם הכללי שהעיצוב המבוקש יוצר אצל אדם המכיר מגוון של עיצובים הקיימים בתחום שאליו משתייך המוצר נושא העיצוב המבוקש, שונה מהרושם הכללי שיוצר עיצוב אחר שפורסם לפני העיצוב המבוקש בציבור.

 

עיצוב רשום

ההגנה על העיצוב נעשית באמצעות רישום שמקנה לבעליו זכות מונופוליסטית בעיצוב.

דהיינו: שאסור לאדם אחר לייצר מוצר הנושא את אותו עיצוב למשך תקופת הרישום, אף אם לא העתיק את העיצוב, אלא הגיע אליו באופן עצמאי.

עם זאת רצוי להגיש בקשה לרישום עיצוב בטרם יפורסם או יוצא לשוק, מאחר והגנה על עיצוב לא רשום חלשה בהשוואה להגנה על עיצוב רשום.

עיצובים נרשמים לפי סוג הסחורות, או מוצרים מסויימים.

כל סוג מחייב רישום בבקשה נפרדת.

כחלק ממאפייניו הבינלאומיים של החוק מוצע בו כי רשימת סיווג המוצרים תעשה על פי הסכם לוקרנו, הסכם בינלאומי משנת 1968 לעיצובים תעשייתיים, הכולל בתוכו רשימת סיווגים בינלאומית.

הליך רישום העיצוב אורך מספר חודשים, כשבסופו העיצוב נרשם בפנקס העיצובים, כשתוקף הרישום הוא רטרואקטיבי ממועד הגשת הבקשה לרישום.

עיצוב לא רשום

החוק מעניק הגנה של 3 שנים לעיצוב שלא נרשם, בתנאי שהוא עומד בדרישות החידוש והייחודיות.

הדבר נובע מהשיקולים הבאים:     ובניהם ההבנה שישנם עיצובים שחיי המדף שלהם הוא קצר מלכתחילה, כגון: עיצוב בגדים עונתיים, ולכן לגביהם הליך רישום מדגם אינו יעיל או כדאי מבחינה כלכלית.

כנ"ל, מעצבים בתחילת דרכם, מתקשים להשקיע זמן ומשאבים כדי להגן על עיצובים פרי יצירתם, או שהם כלל אינם מודעים לצורך בהליך רישום עיצוב על מנת לזכות בהגנה.

בנוסף, מעצבים מבקשים לעיתים לבחון את השוק בטרם משקיעים משאבים במוצר.

משך ההגנה לעיצוב לא רשום עפ"י החוק הוא לתקופה של שלוש שנים, אך אם רוצים להמיר עיצוב לרשום, יש לעשות זאת במשך השנה האשונה.

ההבדל העיקרי בין עיצוב רשום לבין עיצוב לא רשום הוא בהיקף ההגנה: לעיצוב רשום מוקנית הגנה מונופוליסטית שעומדת לבעל העיצוב מול מעצב עצמאי שעיצב את אותו עיצוב בדיוק.

בעוד שבעל עיצוב לא רשום מוגן כנגד העתקה של העיצוב בלבד.

הבעלות בעיצוב

המעצב הוא הבעלים הראשון בעיצוב למעט: "עיצוב שירות", שהוא עיצוב שנעשה בידי עובד במהלך עבודתו, תוך ניצול משאביו של המעסיק, שאז העיצוב שייך למעסיק.

כשעיצוב נוצר עפ"י הזמנה, המזמין הוא בעל העיצוב וזכאי להגנה עליו, לא המעצב – אלא אם

הוסכם אחרת (זאת בהיפוך לזכויות יוצרים).

ציון שמו של המעצב

אף אם המעצב אינו בעל העיצוב על פי חוק, כמו במקרה של הזמנת עיצוב, הוא זכאי לדרוש ששמו יופיע בפנקס העיצובים כמעצב.

הגנת זכויות יוצרים לעיצובים

עיצובים שאין כוונה לייצר אותם ביותר מ – 50 עותקים, והמיוצרים בפועל בפחות מ 50 עותקים, זכאים להגנת זכות יוצרים אם הם עומדים בדרישות המקוריות והאומנותיות לפי הפסיקה.

נפסק כי רכיבים בעיצוב שניתנים להפרדה מהותית מהעיצוב, ועומדים בפני עצמם כיצירות, כגון: גרפיקה ואיורים זכאים להגנת זכות יוצרים.

הפרה עקיפה של עיצוב לא רשום

סעיף 68 לחוק קובע כי מי שביצע פעולה מהמפורטות במוצר נושא עיצוב לא רשום מפר אותו, אם בעת הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי המוצר נושא העיצוב הוא מוצר מפר:

(1)   מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או השכרה, והכל באופן מסחרי

(2)   החזקה למטרת ביצוע פעולה מהאמור בפיסקא (1)

(3)   הפצה בהיקף מסחרי

(4)   ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי

מאמרים משפטיים נוספים

עורך דין דיני אינטרנט

דיני אינטרנט

ההתפתחות הטכנולוגית, הריחוק החברתי שנכפה עלינו עקב מגיפת הקורונה והצורך להמשיך ולקיים קשר עם חברים, קולגות למקצוע, לקוחות, קונים- יצרו צורך גבוהה יותר לשימוש במרשתת

לקריאה »
המותר והאסור בפרסום עורכי דין ברשתות החברתיות

גישור

גישור הוא דרך לפתרון יצירתי של סכסוכים אותם לא ניתן ליישם בתביעה משפטית נכסים בלתי מוחשיים, נקראים קניין רוחני. כאשר סוגיית הבעלות בהם אינה וודאית

לקריאה »