במרבית ההתנגדויות נטענת הטענה כי הסימן המבוקש לרישום דומה לסימנים רשומים אחרים באופן אשר עלול להטעות את הציבור, להפר את זכותם לשימוש ייחודי ובלעדי בסימן הרשום או לגרום לתחרות מסחרית בלתי הוגנת.

נטל ההוכחה כי הסימן ראוי להירשם מוטל על מגיש הבקשה לרישום סימן מסחר.

העובדה שסימן מסחר כלשהו אינו רשום בישראל אין בה לכשעצמה כדי לנעול את שערי הרשם בפני בעלי הסימן לעמוד בהליכי ההתנגדות, החפץ להשתמש באותו סימן מסחר או בסימן מסחר הדומה לזה  של המתנגד.

בכוונה גם לסימני מסחר המוכרים היטב אפילו אם טרם נרשמו כדין בפנקס סימני המסחר. סימני מסחר המוכרים לציבור הרחב כגון קוקה קולה, גו'רג'יו ארמני, במוו  וכיוב'.

על מנת לבסס את התנגדותו, על בעל הסימן המוכר היטב להוכיח שהשימוש בסימן המבוקש עשוי להסב נזק לסימנו הרשום.

בנוסף על בעל הסימן המוכר היטב להוכיח את קיום "הקשר" הקיים בין הטובין המוגנים על ידי הסימן המוכר היטב הרשום כדין לבין הסימן שהוגש לרישום.

בהעדר קשר בין הטובין וקיום נזק פוטנציאלי, שהם תנאים מצטברים תדחה ההתנגדות.

סיבה נוספת להגשת התנגדות הינה הצורך להגן על תקנת הציבור ועל תחרות מסחרית הוגנת. ככל שהסימן המבוקש דומה יותר במהותו  וביסודו לסימון הרשום בפנקס סימני מסחר על שם בעל סימן מסחר אחר, כך יוכשר ביתר קלות הבסיס לקבלת ההתנגדות לרישום הסימן המבוקש כסימן מסחר.

התנגדות לרישום סימן מסחר הינה הליך משפטי אשר נערך בפני רשם סימני מסחר ,כנגד בקשה שהתקבלה לרישום ע"י מחלקת סימני מסחר בתום הליך הבחינה, אולם בטרם נרשם סימן המסחר בפנקס סימני מסחר. בתום הליך הבחינה הבקשה מפורסמת להתנגדויות לתקופה בת שלושה חודשים.

חשוב לזכור כי הליך ההתנגדות הינו הליך מורכב אשר דורש ידע ומומחיות מקצועית בתחום סימני המסחר. לכן מומלץ להיעזר בשרותי עו"ד אשר בקיא בתחום שכזה, כדוגמת המחברת.

לדוגמא :התקבלה התנגדות eBay לרישום סימן המסחר CARBAY.

המתנגדת טענה כי הסימן אינו כשיר לרישום וכי המבקשת בחרה בסימן המבוקש בחוסר תום לב מתוך ניסיון להיבנות מן המוניטין אשר צברה המתנגדת.

שאלת הדמיון בין הסימנים תחתך לפי המבחן המשולש. מבחן המראה והצליל שהוא המבחן המרכזי, ובין מבחני משנה: מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות ומבחן יתר נסיבות העניין.

השוואת הסימנים תעשה תוך התחשבות במראה הסימן בכללותו, ובעובדה שזכרונו של הצרכן איננו מושלם ושההשוואה מתבצעת כאשר שני הסימנים אינם מוצבים בהכרח זה לצד זה.

בנוסף יש לתת משקל לדמיון בין הרכיבים הדומיננטיים.

הרשם נתן משקל רב להיבט החזותי ,שכן מדובר בסחר מקוון אשר בו נתקל הצרכן במראה הסימנים בתהליך הרכישה במרשתת.

בפסיקה נקבע, כי רף הקשר נמוך מרף ההטעיה. במילים אחרות, ניתן יהיה למנוע רישום סימן מוכר היטב מרשום, גם אם אין הטעיה.

ההגנה על סימן מסחר מוכר היטב ודוקטורינת הדילול, "נועדו למנוע פגיעה כלכלית בבעלי סימן מסחר חזקים" הנגרמת משימוש בסימן מסחר שנראה כי קיים בינו לבין סימן מסחר חזק קשר, אולם צרכן לא יטעה בין שני הסימנים.

הפוסט התנגדות לרישום סימן מסחר הופיע לראשונה ב-עו”ד אורלי ספיר סחייק.

תחילה – עלינו לדעת מהו פרסום פוגעני.

פרסום פוגעני: הוא פרסום לשון הרע, פגיעה בפרטיות, הפרת זכות יוצרים, פגיעה בסימן מסחר – כאשר המפרסם הוא צד ג' כלומר אחד מגולשי האתר.

מאחר וקיים חסר בחקיקה בנוגע להסדרת דיני האינטרנט בישראל – כשבתי משפט דנים בסוגיה זו של יכולת הגולש באינטרנט להפיץ  בחופשיות תוך מס' שניות תכנים במרשתת – כבמה לפרסום ולגרום לתפוצה ויראלית – שאלת חבות בעלי אתרים ומנהליה עלתה לסדר היום.

בשל הלקונה בחוק ,נאלצו בתי המשפט, בשורה של פסקי דין להתוות את כללי האחריות והחבות של בעלי אתרים לפרסומים אשר מתבצעים על ידי הגולשים.

הגישה הרווחת היא "הודעה והסרה" – זו הגנה שעומדת למנהלי אתרים או מנהלי פורומים באינטרנט מפני תביעות לשון הרע, זכויות יוצרים סימני מסחר ופרסום פוגעני באתר.

לפי דוקטרינת "הודעה והסרה" – מנהל אתר אשר קבל הודעה בגין פרסום פוגעני חייב להסיר את התוכן מהאתר .

מאחר והיקף הפרסום בכל אתר הוא רב אין לצפות שבעלי אתר או מנהלי פורום באינטרנט יפקחו על כל פרסום של טוקבק, פוסטים מאמרים וכיוב'.

בית המשפט מחיל את הדוקטרינה  של "הודעה והסרה" משיקול כלכלי וחופש העיסוק של מנהל האתר. מאחר ופרסום המידע נעשה באופן אוטומטי ואין עליו ביקורת ,ולו היה נדרש להפעיל צנזורה הרי שהיה בעל האתר נאלץ להשקיע משאבים כלכליים רבים.

העמדה בפסיקה היא שמי שנפגע מהפרסום יפנה למנהל האתר ויידע אותו על ההפרה או הפרסום, וידרוש את הסרתו. היה ומנהל האתר לא יסיר את הפרסום בתוך זמן סביר, יחשב כמי שמבצע עוולת רשלנות.

אולם ראוי לזכור כי כל מקרה נבחן לגופו, ובוודאי כאשר המדובר בדיני אינטרנט אשר חלים בהם שינויים חדשות לבקרים.לכן ממומלץ להתייעץ עם עורך דין דיני אינטרנט.

וקיימים מס' החרגות:

1. קיימת דרישה מהאתר שיעשה מאמץ על מנת לזהות הפרת זכות יוצרים, והציפיה לכך היא שמנהל האתר יפעיל אמצעים טכנולוגיים למטרת זיהוי הפרות זכויות יוצרים.
2. אתר המזמין משתמשים לשתול לינקים לתוכן פיראטי , נחשב הדבר לעידוד הפרת זכויות יוצרים, ובמקרה שכזה דוקטרינת "הודעה והסרה" לא תושיע.
3. אם בזכות ההפרות של הגולשים נהנה המארח ,בעל האתר זוכה בהטבות או בטובת הנאה כלשהי (דוגמא פרסום, חשיפה או הקלקות), יתכן ולא תעמוד לו הגנה.

בתי משפט קבעו כי על מנת שתוטל אחריות על רשת חברתית כגון: פייסבוק או טוויטר יש להוכיח שהרשת יודעת בפועל על הפרסום, ושהפרסום "פוגע באופן חד משמעי וניכר על פניו".

יוצא אפוא כי עובד הרשת החברתית יידרש ולהחליט בזמן אמת היכן עובר הגבול בין פרסום פוגע שנדרש להסירו לבין פרסום אשר מהווה הבעת דעה לגיטימית אשר חוסה תחת ההגנה של חופש הביטוי.

הפוסט מנגנון "הודעה והסרה" הופיע לראשונה ב-עו”ד אורלי ספיר סחייק.

בין אם הנך מספק שירות או מוכר מוצר.

פקודת סימני המסחר קובעת  כי רישום סימן מסחרי אינו מקנה לבעליו חסינות לצמיתות מפני שימוש על ידי אחרים.

בהתקיים נסיבות מסוימות ניתן להגיש בקשה למחיקת סימן מסחר אשר נרשם כדין.

סעיף 41 לפקודת סימני מסחר קובע שניתן להגיש בקשה לביטול סימן מסחר רשום אם רישומו התבצע בלי שהמבקש התכוון בתום לב לעשות בו שימוש.

משהוכח כי לא נעשה שימוש בסימן המסחר בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לביטולו יבוטל הסימן.

שימוש מוגדר בפקודה באופן נרחב: כל שימוש בסימן לרבות על ידי בעליו או על ידי בעל רשות אפילו אם השימוש נעשה באופן שונה מהצורה בה נרשם בפנקס, ובלבד שאופן השימוש אינו משנה את אופיו של הסימן, כפי שנרשם במקור.

מצב נוסף לביטול סימן כאשר בעליו מבטל את רשות  השימוש בסימן שנתן לאחר בהעדר עילה מוצדקת.

מי מגיש בקשה לביטול?

מרבית הבקשות לביטול מוגשות על ידי גורם שעשוי להפיק תועלת כלכלית מסחרית כלשהי ממחיקת הסימן מיומן סימני מסחר.

הדיון בבקשה יעשה ככל הליך משפטי ויכלול כתבי טענות ,הגשת תצהירים ,זימון צדדים לעדות ושמיעת העדויות.

למי מוגשת הבקשה?

ניתן להגיש את הבקשה לבית המשפט העליון או לרשם סימני מסחר.

בתום ההליך יכריע הגורם הדן בבקשה באם יש לקבלה כלומר :להורות על מחיקת הסימן או אם יש לדחות את הבקשה ולהותיר את הסימן על כנו.

מומלץ לבעל סימן מסחר רשום להקפיד לעשות שימוש בסימן, או לכל הפחות לא להפסיק את השימוש בו לתקופה העולה על שלוש שנים או להרשות את השימוש בסימן לאחר וזאת על מנת שהסימן לא ימחק.

ההיגיון העומד מאחרי הדברים הוא :כשם שרישום סימן מקנה זכות בלעדית לבעל הסימן לעשות בו שימוש למשך עשר שנים אין כל טעם לתת לבעל הסימן את זכות הבכורה הבלעדית באם איננו עושה בו כל שימוש.

יש באי השימוש בסימן הוכחה לשימוש בחוסר תום לב בקשר לטובין בו מבוקש הביטול.

תכלית המחיקה היא לאפשר לרשם לדאוג שהרישום בפנקס סמני מסחר ישקף את המציאות ונטל הראיה להוכחת אי שימוש מוטל על מגיש הבקשה

הפוסט מחיקת סימן מסחר הופיע לראשונה ב-עו”ד אורלי ספיר סחייק.

אירוע אבטחת המידע גרם להגשת תובענה ייצוגית כנגד שירביט לפיצוי נזקים שנגרמו ללקוחותיה והוערכו בגובה של מיליוני שקלים. חברת שירביט נתבעה משום שלטענת התובעים הפרה את חובותיה להגן על המידע של לקוחותיה ולא נקטה באמצעי הזהירות הנדרשים לשמירתו של המידע בצורה בטוחה. מדובר כאן בתמרור אזהרה בקרב כל מי שמחזיק מאגר מידע של לקוחות ,עובדים או ספקים והצורך בהעלאת המודעות של ציבור בעלי העסקים לדרישות חוק הגנת הפרטיות שחל עליו. בין אם אתה רופא ,פסיכולוג ,עורך דין, ארכיטקט וכיו"ב עם מאגר לקוחות לא מבוטל ,אירוע הסייבר של שרביט צריך לעניין אותך ועליך לשקול איך להגן על מאגר המידע שלך.

במאי 2018 נכנסו לתוקפן תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז – 2017 שמטרתן להגדיר ולחזק את ההגנה על המידע האנושי של הציבור. הדרישות לאבטחה נחלקות ל-3:

לרובד הארגוני – נהלי עבודה סדורים

הרובד של כוח האדם – הדרך להתאים את המידע אליו ייחשף העובד וקיום הדרכות לעובדים בנושא אבטחה מידע.

השלישי – חובות טכנולוגיות והרובד לשמירת מידע.

התקנות חלות  על כל מי שמנהל או מחזיק מידע על אנשים – לקוחות, עובדים, ספקים, ילדים, מטופלים מכל מגדרי המשק הציבורי והפרטי. למצער – שמרבית בעלי העסקים והארגונים השונים המחזיקים במאגרי מידע, אינם מודעים לקיום התקנות ולחובות המוטלות עליהם כמחזיקי מאגר מידע ולכן עליהם להתייעץ עם עורך דין שבקי בתחום. התקנות עושות אבחנה בין ארבעה סוגי מאגר מידע: מאגר מידע המנוהל ע"י יחיד, מאגר שחלה עליו רמת אבטחה בסיסית, מאגר שחלה עליו רמת אבטחה בינונית ומאגר שחלה עליו רמת אבטחה גבוהה.

הכול בהתאם למספר הלקוחות והאנשים המפורטים במאגר המידע. רמת הסיווג של מאגר המידע, קובעת את החובות ,ההגנות והפעולות, שיש צורך לבצע על מנת לעמוד בדרישות הקבועות בחוק.

ניסוח נוהל אבטחת מידע, מיפוי מערכות מידע וביצוע סקרי סיכונים. פריצה למאגר מידע יכולה להתבצע הן דרך החומרה – הגורם הפיזי, המחשב, הן דרך התוכנה, והן באמצעות ההון האנושי., כלומר העובדים ,הלקוחות או הספקים.

אי – מילוי אחר החובות הקבועות בתקנות אבטחת המידע עלולות להביא להטלת סנקציות מנהליות, ולהוות עוולות ואף עבירה פלילית ,כולל אחריות אזרחית ,באופן שמחזיק מאגר המידע עלול להיות חשוף לתובענה ייצוגית כנגדו בסכומי עתק.

בסוף שבוע שעבר 11.12.20 הייתה מתקפת סייבר על עשרות חברות העוסקות בשילוח וייבוא בישראל. התוקפים הצליחו לפרוץ לשרתים של עשרות חברות ולחדור לשרשרת האספקה של ישראל. החברות שהותקפו הן חברות ענק בתחום הלוגיסטיקה ושיבוש פעילותן עלול להביא לפגיעה באספקת מוצרים חיוניים. מרבית התקפיה בוצעה דרך חברת עמיטל, המפתחת תוכנות לחברות לוגיסטיקה ושילוח. הפורצים חדרו למחשבי עמיטל, גנבו את רשימת הלקוחות שלהם וכן את פרטי ההתחברות ללקוחות ומשם המשיכו לביצוע פריצה ללקוחות עצמם.

ענינו הרואות שקיימת דחיפות מדרגה ראשונה שבעל מאגר מידע, שזה כל מי שמנהל רשימת לקוחות, עובדים או ספקים , ובעל עסק קטן או בינוני, ידאג לביצוע נהלי אבטחת מידע כפי שנקבעו בחוק. לצורך כך עליו להיוועץ עם עורך דין שעוסק בתחום סייבר , אבטחת מידע ומאגרי מידע.

הח"מ נמנית על עורכי הדין שבקיאים בנושא זה. אתם מוזמנים ליצור עמי קשר בנושא.

הפוסט פרשת שירביט – זה כאן, גם בעסקים קטנים הופיע לראשונה ב-עו”ד אורלי ספיר סחייק.

משמעות חסימת הדף היא שלא תוכל להתקיים אינטרקציה עם הפוסטים ו/או הפרסומים של העסק. נחסמת היכולת לשלוח לדף הודעות או לפרסם בדף הפייסבוק. האינטרקציה עם הגולשים נפסקת, אין אפשרות להשיב לתגובות ו/או לסמן לייק.

כמו כן לא תוכלו לעקוב אחר הדף שבחרתם אם סימנתם לו לייק, הסימון יבוטל ולא תוכלו לעקוב אחריו. כשמדובר בדף עסקי, מדובר בנזק כלכלי ממשי, מאחר וברגע אחד נעצרת יכולת ההמרה והמכירה בשיווק הדיגיטלי.

חסימת דף עסקי עוצרת את האפשרות לפרסם ולקדם את העסק באופן ממומן ולכן, מאחר ופייסבוק היא פלטפורמת פרסום הכפופה לכללים שקבעה בתנאי השימוש, יש לציית לאותם תנאים. הדף העסקי הוא נכס דיגיטלי שנוצר ע"י בעל העסק שחשוב להשאיר אותו זמין, ולדעת איך להשתמש בו כדי למנף בעזרתו את העסק.

תנאי השימוש, ומדיניות הפרסום הם הכללים שעל הגולשים לנהוג על פיהם. כל חריגה מהם עלולה לגרור סנקציה של השהייה או חסימה עד לבירור.

זו הסיבה שעסק שמכבד את עצמו ראוי שיהיה לו אתר אינטרנט מאחר והאתר הוא בשליטתו ואינו כפוף לכללי המדיניות של הפלטפורמה, עליה מפרסם בית העסק כגון: פייסבוק ו/או אינסטגרם וכדומה.

תופעה לא בריאה היא, מתן אפשרות גישה לצד ג' לדף העסקי, כשאותו גוף או יחיד משתמש בסמכות שנתנה לו למטרה מאוד ספציפית כגון: שיווק דיגיטלי, לשימוש אחר וכאמצעי לחץ על בעל העסק.

אם נתקלתם במצב דומה, אוכל לסייע לכם להסיר את החסימה ע"י פניה ל – META.

לעיתים החסימה מתרחשת עקב באג של המערכת שמזהה דבר בצורה שגויה. חשוב להכיר את מדיניות השימוש של הפלטפורמה על מנת לאפשר להגיש ערעור מסודר עם נתונים, שמוכיחים שפעלת כראוי.

הפוסט חסימת דף פייסבוק הופיע לראשונה ב-עו”ד אורלי ספיר סחייק.

הסכם סודיות הוא אחד החוזים החשובים ביותר להגנה על הנכסים הרוחניים של העסק, כאשר לא אחת נאלצים לחשוף אותו בפני גורם זר. אך גם עם זאת, אנו יכולים להיתקל במצב של הפרת הסכם סודיות ויש להיעזר בעורכת הדין אורלי ספיר סחייק, העוסקת בכתיבת הסכמי סודיות מקצועיים ובהגנה עליהם מפני הפרות בחזית הפרטית והמשפטית.

מהי הפרת הסכם סודיות

לרוב מכירים בעלי העסק את החשיבות בהסכם סודיות איכותי אשר ייכתב בידי עורך דין מקצועי על מנת להגן עליהם מפני פרצות שעלול הצד הנחשף לסוד להתוות בניסוח הסופי. עורך הדין אמור להיות ממולח ומנוסה מספיק על מנת לזהות את הניסוחים הדקים בהם מעוניין צד ג', אשר עשויים להוות בבוא היום עילה משפטית להפרת ההסכם, ותפקידו לספק נוסח מדויק ומקיף שיגן על בעל הסוד מפני מכשולים כאלו ואחרים אותם עשוי הצד שכנגד להניח.

עם זאת, יש מקרים בהם נכתב ההסכם ברשלנות ויש בו פרצות אותם מנצל הצד שנחשף, בין אם מדובר בעובד פנימי של העסק או גורם חיצוני לחברה, כדי לפגוע ביתרון של העסק או אפילו להוות לו מתחרה שיאבד את יתרונו בשוק. במקרים אחרים למרות ניסוח תקין מנסה הצד שכנגד לעשות שימוש בסוד למרות ההסכם, לפעמים תוך הישענות על מילים כאלו ואחרות בהסכם שאין בהם כדי לאפשר לו את השימוש. אלו הם מקרים של הפרת הסכם סודיות ויש לטפל בהם בקפדנות ומקצועיות רבה.

מה מציע החוק מול מקרים של הפרת הסכמי סודיות

עסק שנתקל במצב של הפרת הסכם סודיות יוכל להגיש תובענה בבית המשפט ועשוי בחלק מהמקרים לקבל צו מניעה מיידי אפילו במעמד צד אחד. בכל מקרה יוכל לפתוח בהליך משפטי למיצוי זכויותיו, לפיצוי ותיקון העוולה שנעשתה לו. יש להוכיח לבית המשפט את קיום ההסכם באמצעות הצגתו חתום, ובמקביל להוכיח את הפרתו תוך התמודדות עם טענות הצד שכנגד לפרצות בהסכם.

כתיבת וחתימת הסכם סודיות שיעמוד בכללי החוק במקרים של הפרה, אשר ייתן לכם את כל הסיכויים לקבל את סעד בית המשפט תוכלו לחתום אצל עורכת הדין אורלי ספיר סחייק, אשר הינה אשת מקצוע מנוסה ומקצועית, המכירה את התחום על בוריו. אם נתקלתם בהפרה של הסכם עליו חתמתם גם כאן היא הכתובת לטיפול מהיר מול הגורם הגוזל את הסוד למזעור הנזקים וקבלת מלוא הפיצוי.

הפוסט הפרת הסכם סודיות הופיע לראשונה ב-עו”ד אורלי ספיר סחייק.

בעבר היה צורך לרשום את סימן המסחר בכל מדינה בפני עצמה ולשלם בכל אחת את האגרה הנדרשת, מה שהיה כרוך בפרוצדורות מבלבלות ובלתי נגמרות ובהוצאות מרובות מאוד. כיום התהליך הרבה יותר פשוט, עורכת דין אורלי ספיר לוי עוסקת ברישום סימן מסחר בינלאומי מהיר ואחראי של מוצרים ושירותים באמצעות אמנות בינלאומיות משתלמות ומזכה את לקוחותיה בהגנה מלאה בכל מדינה זרה שהם זקוקים לה.

כיצד נעשה רישום סימן מסחר בינלאומי מדינות

כיום קיים רישום אירופי לסימני המסחר המעניק הגנה במדינות האיחוד, זו ההקלה הראשונה המשמעותית על עסק המשווק את עצמו ביבשת אירופה. רישום זה פוטר את בעל העסק מרישום מקביל במדינות אירופה כאשר קיים למעשה פנקס סימנים משותף לכל מדינות האיחוד.

הכלי השני והמשמעותי אף יותר הוא פרוטוקול מדריד, אשר מאפשר לבעל עסק לרשום את הסימן הייחודי לו בכל המדינות שחתומות על פרוטוקול מדריד בכל העולם. יש צורך בעורך דין מקצועי המכיר את הפרוטוקול מדריד האמנות הבינלאומיות ואת החוקים המקומיים בכל רשות ובקיא בהליכים הרשמיים השונים כדי לבצע את התהליך במהירות וביעילות.

בקשות רישום סימן מסחר בינלאומי המוגשות על ידי עורכי דין בלתי מקצועיים עלולים לעיתים להיפסל בגין שגיאות או ניסוח לקוי של הבקשה אשר נובעות מאי הכרות עם מערכת החוק במדינה או של האמנה המדויקת.

ההליך לרישום בינלאומי

רישום סימן מסחר בינלאומי מתחיל ברישום במדינת האם, ובמקרה דנן במדינת ישראל. יש לבצע ראשית תשלום אגרה עבור רישום סימן מסחר במדינה והגשת בקשה בסיווגים הרלוונטיים לסימן המסחר. במקביל לבקשה זו ניתנת תקופה של חצי שנה לרישום במדינות המקבילות כאשר העסק מקבל זכות קדימה ברישום במחצית השנה הזו. זה הזמן הנכון לערוך בדיקת שוק באילו מדינות משווק המוצר או השירות של החברה ולבצע בהקדם רישום מקביל באמצעות עורך הדין. עלות האגרות פחתה באופן משמעותי בזכות אמנת פריז ופרוטוקול מדריד, וזה הפך את ההליך למשתלם ביותר.

הליך רישום נכון מתחיל בעורך דין איכותי שיביא את הבקשה שלכם אל היעד שאתם מבקשים במהירות ובמקצועיות. אורלי ספיר סחייק מתמחה בפרוצדורות משפטיות בתחומי המסחר הבינלאומי ותשמח להיות לכם לעזר. השאירו פרטים באתר או צרו קשר טלפוני איתנו.

הפוסט רישום סימן מסחר בינלאומי הופיע לראשונה ב-עו”ד אורלי ספיר סחייק.

כל יוצר המוציא תחת ידיו מוצרים אומנותיים, מכל סוג שהוא, מכיר את התחושה הקשה של איבוד הייחודיות. לפעמים לוקח חודשים ואפילו שנים עד שהיצירה האישית מקבלת במה וקהל, וביום אחד, לפעמים אפילו מהר מאוד- הוא מגלה את חיקויים והעתקות המציפים את הרשת, את בתי האופנה ומה לא. החוק מגן על זכויות יוצרים באופן בסיסי לתקופה קצרה, שמטרתה לסייע ליוצר היצירה להיכנס לשוק באמצעות היצירה הייחודית שלו, אבל לאחריה לכאורה הכול מותר.

זה בהחלט מתסכל, והרבה מאוד פעמים גורם לאיבוד שיוויה של היצירה . לכן, חשוב לכל יוצר להכיר את אפשרות רישום זכויות יוצרים המקנה לו הגנה הרבה יותר רחבה ומשמעותית. אורלי ספיר סחייק, עורכת דין מקצועית עם רזומה עשיר של הגנת קניינים רוחניים, היא הכתובת המדויקת לכל מה שקשור בזכויות יוצרים.

מהו חוק זכות יוצרים

החוק הנוכחי שהחליף ב2007 את החוק המנדטורי, עושה סדר חוקתי בכל הנוגע לזכויות יוצרים ביצירותיהם, ככל שהוא עונה בהגדרתו למונח "יצירה". על פי הקבוע בחוק, מדובר במוצרים מגוונים כמו יצירות אומנות, סדרות עיצוביות, יצירות ספרותיות כתובות בז'אנרים שונים, יצירות קולנוע, מוזיקה ועוד. בהתאם לקבוע בחוק, כל יצירה שבתהליך יצירתה היה ממד של יצירתיות ומקוריות זכאי להגנה גם ללא רישום זכויות יוצרים. ההגנה ניתנת על היצירה עצמה ולא על הרעיון שעומד מאחוריה. הרעיון המובע ביצירה מותר לשימוש בווריאציות שונות בכפוף לחוק, אולם היצירה המקורית עצמה זכאית להגנה וחל איסור חוקי להעתיק אותה או חלקים מהותיים ממנה.

האם צריך לבצע רישום זכויות יוצרים ליצירה שלי?

החוק מגן על היצירה גם בלי רישום זכויות יוצרים, יתרה מכך, בישראל כלל לא קים משרד לרישום זכויות יוצרים. ובכל זאת ניתן להגן על זכות יוצרים באמצעות עורכת דין אורלי ספיר סחייק. רישום זכויות יוצרים במשרד האמריקאי למשל יכול להקל מאוד על בעל היצירה בהוכחות חוקיות במקרה של הפרת זכות. רישום זכויות יוצרים מוטב לבצע במידה והיצירה אכן משמעותית וחשובה לבעליה, באמצעות עורך דין המתמצא בפרטים ומכיר את משרדי הרישום בחו"ל, שכן הוא מקנה סימן © לבעליו, מה שמרתיע את המפרים הפוטנציאליים, ומאפשר הגנה מיטבית בהליכי תביעה.

משרד עורכת דין אורלי ספיר סחייק מציע שרותי רישום והגנה על זכויות יוצרים. אם אתם בעלי נכס המהווה קניין רוחני או בעלי זכות יוצרים ביצירה וחשוב לכם להגן עליו, פנו עוד היום באתר או בטלפון ותקבלו את מלוא המידע הדרוש לכם להגנה על היצירה שלכם, לצד ליווי מקיף ובלתי מתפשר.

הפוסט רישום זכויות יוצרים הופיע לראשונה ב-עו”ד אורלי ספיר סחייק.

איך מתמודדים עם הפרת סימן מסחר?

הפרת סימן מסחר יכולה להתבטא בכל אלמנט פרטי של העסק שבאמצעותו הוא מזוהה בציבור, ובלבד שבוצע רישום שעדיין בתוקפו. החוק מכבד אלמנטים שונים של סימני מסחר המובעים במיתוג או הפרסום של העסק לרבות איור, דמות מלווה, שם, לוגו, ניחוח ייחודי ועוד. חשוב לדעת שגם מוצרים אשר לא נעשה להם רישום חוקי, זכאים לפעמים להגנה משפטית, ככל שהם מוכרים בציבור ומזוהים באופן חד משמעי. תובענה בגין הפרת סימן מסחר מחייבת סיוע בעורך דין הבקיא בתחום, אשר יגיש את הבקשה באופן מקצועי לרשם סימני מסחר, ויפעיל את ההליכים הנדרשים להסרת הסימן המקביל ותביעת פיצויים כקבוע בחוק.

מה צריך כדי להוכיח הפרת סימן מסחר?

קודם כל דרושה הוכחה קבילה להפרה. סימן המסחר משמש כהוכחת מוניטין ומקל על הניסוח המשפטי של התובענה, בשונה מאפשרויות אחרות המוצעות בחוק להגנה על קניינים רוחניים כמו גניבת עין וכדומה, אשר זקוקים להוכחת מוניטין. הפרת סימן מסחר רשום זקוקה אם כן להוכחת ההפרה בלבד, כאשר צריך להיות ברור השימוש בסימן המסחר הרשום.

איך ניתן לוודא שסימן המסחר שלי אינו מפר סימן אחר?

גם אם עסק בוחר שלא לרשום את סימן המסחר שלו, מסיבות תקציביות או אחרות, חשוב לוודא עם עורך דין מנוסה הבקיא בתחום שלא קיימים סימנים רשומים אחרים בסיווג הרלוונטי, בכדי שלא להיחשף לתביעה בגין הפרת סימן מסחר בטעות.

בכל מקרה שנתקלתם בהפרת סימן מסחר או שאתם זקוקים למידע אחר בנושא, עורכת דין אורלי ספיר סחייק תשמח להיות לכם לעזר מקצועי ואמין בכל הקשור לקניינים רוחניים וסימני מסחר. כאן באתר או בטלפון.

הפוסט הפרת סימן מסחר הופיע לראשונה ב-עו”ד אורלי ספיר סחייק.

"(א) לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר (להלן – תיאור כוזב).

(ב) המפיץ פרסום של עוסק אחר או מטעמו הכולל תיאור כוזב, או מי שהחליט בפועל על פרסום תיאור כוזב כאמור, לא יישא באחריות לפי סעיף זה, אלא אם כן ידע, שהתיאור כוזב, או שהתיאור כוזב על פניו".

כשאנו מדברים על תיאור כוזב אנו מכלילים מספר רב של הוראות החוק ובין היתר עוולת גניבת עין. גניבת עין היא על פי חוק, עוולה נזיקית אודותיה ניתן להגיש תביעה משפטית ובמילים פשוטות חוק עוולות מסחריות קובע כי, אף אדם לא יגרום לצרכן להאמין כי הסחורה הנרכשת הינה של סוחר אחר ובמילים הרבה יותר נגישות, אף אדם לא ישתמש בשם של חברה ו/או סוחר אחר וינצל את המוניטין שלו על מנת למנף את המכירות שלו עצמו. מדובר גם בעוולות עשיית עושר ולא במשפט הקשורות לקניין הרוחני ועוד.

התערבות לא הוגנת – זוהי עוולה נזיקית כדלקמן : "לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר. התערבות לא הוגנת יכולה להיות עילה ממשית לתביעת נזיקין של צד א' כנגד צד ב' ובין סך ההתנהלויות ניתן לדוגמא לציין מקרה בו בעל עסק א' העמיד בפתחו של עסק ב' אדם שיפנה לקוחות מהעסק המדובר אל העסק שלו על מנת למנף את הכנסותיו.

אין ספק כי פעולות עסקיות מעין אלו מאפשרות עילה ממשית לתביעה ובמילים אחרות, כל מי שמונע גישה לעסק מתחרה אחר, מסתכן בתביעה. על מנת להגיש תביעה יש להוכיח כי: קיימים שני עוסקים כשהעסק הנתבע מונע או מכביד על גישה לבית העסק (של לקוחות ו/או סוכנים ועוד) הנתבע פועל בצורה לא הוגנת.

גזל סוד מסחרי

על מנת להבין מהו גזל סוד מסחרי ראשית עלינו להבין מה זה סוד מסחרי.

מהו סוד מסחרי?

מידע עסקי, מכל סוג שהינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים.
כלומר: ראשית כשמו כן הוא, הסוד חייב להיות ידוע למתי מעט, כשהוא הופך לנחלת הציבור, הסוד מאבד את ההגנה שמוקנית לו מכח חוק עוולות מסחריות.

שנית – וזה העיקר: סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו ובלבד שבעליו נקט אמצעים סבירים לשמור 'על סודיותו.

"שימוש" בסוד מסחרי, מוגדר בחוק עוולות מסחריות בצורה רחבה.

"שימוש" – לרבות ע"י העברה לאחר.

כלומר, החוק קובע כשימוש גם הפרה עקיפה ע"י העברת הסוד לצד ג'.

הגזל היא עוולה נזיקית וכלשון סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות:

1. "נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לעניין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו.
2. שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
3. קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2) או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו"

סוד מסחרי הוא חלק בלתי נפרד מחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999. הסוד המסחרי חייב להיות בעל ערך כלכלי וכזה שמעניק לבעליו יתרון מסחרי. על פי החוק במדינת ישראל, בעל הסוד לא חייב לעשות שימוש בסוד על מנת לקבל את ההגנה המשפטית הרצויה. חשוב להבין כי הסוד המסחרי חייב במקביל להיות שמור על ידי בעליו ובמילים אחרות, לא ניתן לגלות את הסוד בקלות. כל עוד הבעלים לא שמרו על הסוד בצורה מוכחת ואקטיבית, הרי שהסוד לא יתקבל כסוד. מהרגע בו הסוד הפך לנחלת הכלל, הסוד כבר לא יהיה סוד וההגנה עליו, המוקנית לו בחוק, פוקעת.

גם אינטרסים כלכליים ומסחריים, זוכים להגנה בחוק – היה וסוחר מצא דרך לייצר מוצר בעל תוספת ייחודית, הרי שהוא זכאי להגנה, אחרת לא הייתה לו האפשרות או הנכונות להשקיע בתהליכי הייצור, הפיתוח והשיווק. על מנת לתבוע את זכויות הגזל של הסוד המסחרי, יש להוכיח את קיום הסוד המסחרי ואת הגזל שהתקיים בו.

ככל ונתקלתם בעוולה לרבות תיאור מסחרי כוזב, הרי שאתם צריכים לשקול הגשת תביעה. קחו בחשבון כי העסק שלכם, וכל עוד הוא מצליח ליצור בידול ורעיון מקורי, חובה עליכם לשמור על הסוד שמאפשר לכם להתפרנס כראוי ולהשקיע את הסכומים הראויים בפיתוח, בייצור ובשיווק המוצר שלכם שמאפשר לכם לרוץ קדימה.

לקבלת מידע נוסף ויעוץ משפטי בנושא ניתן לפנות למשרד עו”ד אורלי ספיר סחייק בטלפון: 04-8528528 | 054-2122878 או להשאיר פרטים ואנו נחזור אליכם.

הפוסט תיאור כוזב והתערבות לא הוגנת הופיע לראשונה ב-עו”ד אורלי ספיר סחייק.