מעצבים? עוסקים בעולמות העיצוב? זה הזמן לדעת הכול על חוק העיצובים החדש של ישראל
חוק העיצובים החדש (התשע"ז 2017) שנכנס לתוקפו במהלך חודש אוגוסט 2018, החליף הלכה למעשה את פקודת הפטנטים והמדגמים המבוססת על תקנות ישנות משנת 1924. החוק החדש כולל בתוכו 13 פרקים ו-131 סעיפים שכל אחד מהם נועד לעדכן את הוראות הדין המיושנות בהתאם לאתגרים המאפיינים את העולם החדש והדיגיטלי בו אנו חיים, ובתוך כך, לספק הגנה משפטית רחבה ככל האפשר לכלל העוסקים בעולמות העיצוב השונים.
הצעת חוק העיצובים
חוק העיצובים החדש גובש במשך מספר שנים על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים בשיתוף פעולה מלא עם רשות הפטנטים, כאשר המטרה שעמדה לנגד מגבשי החוק הייתה יצירת חקיקה חדשה המיטיבה עם כלל העוסקים בעולמות העיצוב השונים, וזאת תוך התאמת סעיפי החוק החדש לכל השינויים הטכנולוגיים של העשורים האחרונים. חשוב לציין שהחוק החדש מקנה הגנה רחבה יותר לכל יצירה עיצובית מפני העתקה, זיוף וגניבה.
רשם העיצובים
במסגרת החוק החדש, תוקנו גם הוראות המאפשרות למעצבים מישראל להצטרף להסכם האג וזאת במסגרת הגשת בקשות למשרד WIPO לצרכי רישום עיצובים תעשייתיים בכל אחת מ-65 המדינות החברות באמנה (הסכם האג). בנוסף, חוק העיצובים החדש מאפשר הארכת תוקפם של עיצובים לתקופה של 25 שנה וזאת במקום לתקופה של 15 שנים כפי שהיה נהוג בפקודה הישנה.
הגנה על עיצובים לא רשומים
במסגרת החוק החדש נקבע כי גם עיצוב לא רשום יזכה להגנה מפני העתקה לתקופה של עד 3 שנים, וזאת בניגוד למצב המשפטי אשר קדם לחוק בו לא ניתן היה להגן על המוצרים אשר לא נרשמו כמדגמים מפני חיקוי ו/או העתקה. בנוסף, החוק החדש מגדיר בתוכו "תקופת חסד" בת 12 חודשים לצורך רישום המוצר, וזאת מרגע חשיפת המוצר על ידי בעליו. פרק זמן זה מאפשר לבעלי המוצר לפעול בכל דרך על מנת לבחון את דרכים לקידום המוצר מבלי לחשוש לגניבה, העתקה וכדומה.
עיקרי החוק החדש
בנוסף למופיע לעיל, להלן עיקרי החוק החדש
- הגדרת המוצר – בחוק החדש נעשה שימוש במונח "מוצר" המחליף למעשה את המונח "חפץ" כפי שהופיע בפקודה הישנה. על פי החוק, מוצר מוגדר כ- מערכת של פריטים, אריזה, סימן גרפי ותצוגת מסך.
- אופי ייחודי – בחוק החדש מופיעה דרישה לכך שהעיצוב יהיה חדש ובעל אופי ייחודי, וזאת בהתאם לרושם הכללי שהמוצר יוצר אצל המשתמש.
- זכויות – על פי החוק החדש המעצב הוא בעל הזכויות וזאת למעט מקרים בהם העיצוב נוצר מלכתחילה עבור מעסיקו של המעצב. בכל אותם מקרים בהם העיצוב נעשה על פי הזמנה, הזכויות יוקנו לאדם אשר הזמין את העיצוב וזאת למעט מקרים בהם סוכם אחרת בין הצדדים.
- פיצוי סטטוטורי – בחוק החדש נקבע כי בסמכות בית המשפט לקבוע פיצוי סטטוטרי בסכום כולל של עד 100 אלף שקלים, בגין כל הפרה, וזאת תוך התייחסות לשיקולים שונים הכוללים בין היתר את סוג ההפרה וחומרתה, הנזק שנגרם לבעל הזכויות וכדומה.
וזאת לצד סעיפי חוק נוספים המהווים בשורה משפטית עבור כל המעצבים.
הגנה משפטית במסגרת החוק החדש
אם גם אתם רוצים להבטיח לעצמכם הגנה משפטית רחבה על העיצובים השונים שלכם, זה הזמן להכיר את שירותיה המשפטיים – מקצועיים של עורכת הדין אורלי ספיר סחייק, בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובעלת וותק מקצועי של למעשה מ-20 שנה בתחום דיני קניין רוחני. במשרד עורכי הדין של עו"ד אורלי ספיר סחייק, תוכלו להבטיח לעצמכם הגנה משפטית רחבת היקף על כל סוגי המוצרים הנכללים בחוק העיצובים החדש. שירותי המשרד מתמקדים במתן ייעוץ משפטי לכל אילו מביניכם הנדרשים להגן על זכויותיהם בהתאם לחוק העיצובים החדש ובמתן שירותי ליטיגציה במידת הצורך.
חשוב לציין שעורכת הדין אורלי ספיר סחייק היא עו"ד מומחית לדיני אינטרנט וטכנולוגיה לצד היכרותה רבה השנים עם תחום דיני קניין רוחני, פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וזכויות יוצרים, כאשר השילוב בין התחומים, מאפשר לכם לבחון את צרכי ההגנה המשפטית הנחוצים לכם בהתאם לחוק העיצובים החדש ובהתאם לרוח התקופה והחידושים הטכנולוגיים המאפיינים אותה.
