מדינת ישראל היא מדינה קטנה אך עולם המשפט הוא רחב מאוד ולמרות שאין לנו חוקה מוסדרת ומערך החוקים שלנו בנוי כמו טלאי על טלאי, ישראל מקיימת מערכת משפט לא פחות ממדהימה.
בשורות הבאות נסקור את תרופת הפיצוי ללא הוכחת נזק ששמה המוכר הוא פיצוי סטטוטורי בכל תחום דיני הקניין הרוחני. נסביר את הרציונל מאחורי סוג פיצוי זה ונסביר מדוע דווקא פיצוי זה מהווה כלי הרתעתי וכזה שעושים בו שימוש דיי תדיר.
בנוסף, נדבר על ההבדלים בין הפיצוי הסטטוטורי לבין הפיצוי הקבוע בדיני הנזיקין. חשוב לציין כי קיימים מספר סוגי פיצויים כגון: פיצוי ללא הוכחת נזק, פיצויים עונשיים, פיצויים בכפוף להוכחת נזק, פיצויים מוגברים ועוד.
פיצוי סטטוטורי
כאשר לאדם או ארגון נגרמה עוולה ונדרש פיצוי, סעד של פיצוי ללא הוכחת נזק הוא סעד לגיטימי ומרכזי הפך להיות מוכר. ישנם מספר סוגי פיצויים ובין אלו נמצא כמובן פיצוי ללא הוכחת נזק במסגרת דיני קניין רוחני.
פיצוי סטטוטורי זכה להיות חלק מהחוק בישראל בשנות ה- 80 ולמעשה הוא סוג של כלי חריג בעולם המשפט שלנו. פיצויים ללא הוכחת נזק למעשה הם חריגים גם בעולם כולו ומספר מדינות מצומצם מאוד נוקט בהם.
אם כך, מדוע הסעד הזה קיים? התשובה לכך נעוצה בכמה סיבות ובין אלו נמצא את הקושי הגדול מאוד להוכיח את הנזק בגין הפגיעה המוסבת בדיני הקניין הרוחני. כמו כן, מערכת המשפט זקוקה להרתעות חזקות דיין על מנת למנוע עוולות בעולם הקניין הרוחני – שאותן קל מאוד לבצע לעיתים ומדובר בקלות בלתי נסבלת.
בתחום הקניין הרוחני הפיצוי הסטטוטורי הוא כלי שבא להקל על התובע את זכותו שהופרה – מחד ועל השופט היושב על כס המשפט – מאידך.
כלומר: הרצון הוא לפשט את התהליך של הוכחת הנזק, שלעיתים הוא ארוך ומייגע.
אך מאידך – החוק קובע מספר קריטריונים לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק:
בחוק זכויות יוצרים, תשס"ח – 2007 נקבע בסעיף 56'.
56 (א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 ₪.
החוק ממשיך וקובע מהם השיקולים שבימ"ש ישקול בבואו לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק ואלה הם: היקף הההפרה, משך הזמן, שבו בוצעה ההפרה, חומרת ההפרה, הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה להערכת בית המשפט, מאפייני פעילותו של הנתבע (האם מדובר בשימוש מסחרי אם לאו), טיב היחסים שבין הנתבע לתובע, תום ליבו של הנתבע.
בימ"ש יראה הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.
החוק בישראל למעשה מאפשר לשופטים לפסוק פיצויים גם אם הנזק אליהם טוענים הנפגעים אינו מוכח. הכוונה המקורית אגב של הוספת סוגי פיצויים אלו הייתה למצוא כלי להתמודדות עם הקושי הגדול הקיים בהוכחת הנזק של הנפגע באם נניח פגעו בשמו הטוב.
אם נחזור רגע לפיצוי "הרגיל" כביכול הרי שנבין כי מטרת הפיצוי היא "להעלים" את הפגיעה ולהשיב את המצב לקדמותו לפני ביצוע העוולה על ידי הענקת הפיצוי.
למשל: אם אדם ספג פגיעה פיזית אשר השביתה אותו מעבודה במשך שנה ובעתיד יכולתו הכלכלית תפגע בעקבות אותה פגיעה, פיצוי נזיקי ישיב את המצב לקדמותו (בשאיפה כמובן) כאילו הפגיעה לא התרחשה. הבה ניתן דוגמה ממשית יותר:
אדם צעד ברחוב ובעקבות בור שנפער באדמה לאחר עבודות תשתית ולא כוסה, נפל האדם ושבר את רגלו במספר מקומות. תחילה נותח וגובס, מה שהוביל להיעדרות מהעבודה למשך 3 חודשים ולאחר מכן הפציעה הזו גרמה לו להיות מסוגל לעבוד רק במשרה חלקית ולמעשה להשתכר פחות. לאחר שיגיש תביעה ויציג את הנזק ויוכיח אותו כמותית, יפסק לטובתו פיצוי מתאים אשר כביכול ישיב את המצב לקדמותו כאילו ולא נפל, נחבל, נותח ויכול לעבוד רק במשרה חלקית.
אין חולק כי מערכת הפיצוי בישראל אינה מספקת ובעיני הנפגע תמיד מגיע לו יותר, אך מטרת הפיצוי הנזיקי היא להשיב את המצב לקדמותו בהתאם לחוק.
פיצוי ללא הוכחת נזק אינו מחייב את הוכחת הנזק כמו במקרה דלעיל אך הוא גם טומן בחובו רכיב פיצוי על נזק שנגרם בנוסף לרכיבי העונש או ההרתעה.
פיצוי סטטוטורי לשון הרע
מאז שרשת האינטרנט פרצה לחיינו ואיתה הרשתות החברתיות, פרסום לשון הרע הפך להיות מעשה קל וגם כזה "טבעי" שכלל לא האמין מוציא הדיבה כי הוא מבצעו. קיימות המון פלטפורמות המתפקדות ממש כמו כר פורה ונוח לפרסום לשון הרע ולעיתים לא במתכוון אך בהחלט עם נזק.
התופעה הפכה להיות כה שכיחה שכבר הומצא לה שם והוא שיימיניג. השיימיניג הפך להיות מעשה שכיח מאוד כאשר לכל מטבע יש 2 צדדים ולא מעט אנשים רואים פרסום בצורה מאוד שונה ממה שהצדדים המעורבים רואים ומרגישים.
מחד מדובר בחופש הביטוי או ביקורת בונה או מידע שמרגישים שצריך לדעת ומאידך מדובר במעשה פסול שלא צריך להיות ציבורי. ההיסטוריה מספרת את סיפורם של רבים אשר איבדו במחי יד את פרנסתם ושמם הטוב בעקבות פרסום לשון הרע ולעיתים גם ע"י פרסום מידע כוזב.
ישנם מספר כלים כנגד פרסום שלילי ואחד מהם הוא תביעת פיצויים. מדובר בתביעה נזיקית בגין עבירת לשון הרע ומטרת התובע היא קבלת פיצוי כספי, מחיקת הפרסום הרע, השבת שמו הטוב וכדומה. בהמשך לאותם סוגי פיצויים עליהם דיברנו (פיצוי ללא הוכחת נזק), בתביעות לשון הרע התובע אינו חייב להוכיח כי נגרם לו נזק. על פי חוק, ניתן לפסוק 50,000 ₪ במקרה הרגיל ועד לסכום כפול מכך (100,000 ₪ ) באם הייתה כוונה למפרסם לפגוע בנפגע.
לקבלת מידע נוסף ויעוץ משפטי בנושא ניתן לפנות למשרד עו”ד אורלי ספיר סחייק בטלפון: 04-8528528 | 054-2122878 או להשאיר פרטים ואנו נחזור אליכם.